אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל
(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון
א. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייהב. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופה
ג. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
ד. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופה
(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת
א. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרותב. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ג. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ד. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על
א. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווחב. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולם
ג. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניח
ד. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסי
(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכבב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשון
ד. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו
א. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאותב. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
ג. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריך
ד. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית
א. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישייםב. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקה
ג. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
ד. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפ
(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו
א. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרותב. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
ג. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ד. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציה
(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא
א. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXITב. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכלית
ג. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראל
ד. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60
א. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחיתב. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמיים
ג. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינה
ד. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוני
(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק
א. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכןב. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפת
ג. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
ד. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות
(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו
א. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"לב. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולה
ג. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זרים
ד. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראל
(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו
א. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מב. רמת שכר נמוכה במגזר העסקי
ג. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
ד. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה
א. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזרב. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודה
ג. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גובר
ד. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו
א. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"לב. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ג. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ד. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:
א. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומייםב. אף תשובה אינה נכונה
ג. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספי
ד. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50
א. אף תשובה לא נכונהב. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
ג. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)
ד. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס
א. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראליב. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליה
ג. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות
ד. אף תשובה לא נכונה
(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו
א. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלוב. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאלית
ג. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ד. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם
א. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחתב. אף תשובה לא נכונה
ג. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרות
ד. כל התשובות נכונות
(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי
א. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיהב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
ד. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו
א. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדיםב. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'
ג. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ד. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי
א. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטיתב. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
ג. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתי
ד. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכה
(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל
א. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטרב. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
ג. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראש
ד. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברה
(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל
א. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסותב. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
ג. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ד. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:
א. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפויב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ד. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר
א. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרוב. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה
ג. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ד. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק
א. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתוןב. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
ג. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותר
ד. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידית
(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון
א. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומםב. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ג. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ד. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיביב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשון
ד. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם
א. אף תשובה לא נכונהב. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזרים
ג. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ד. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתם
(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי
א. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוקב. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינו
ג. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'
ד. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנו
(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:
א. כל התשובות נכונותב. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוק
ג. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזם
ד. אף תשובה לא נכונה
(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא
א. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוחב. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויות
ג. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
ד. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחיר
(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף
א. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידיתב. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנה
ג. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחי
ד. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל
א. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזייםב. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ג. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ד. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי
א. כל התשובות נכונותב. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ג. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ד. כל התשובות שגויות
(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל
א. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשוןב. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכון
ג. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתי
ד. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית
(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה
א. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתןב. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
ג. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ד. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקה
(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת
א. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולהב. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתן
ג. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפת
ד. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות
א. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובהב. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוק
ג. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתית
ד. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק
א. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפתב. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון
ג. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
ד. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזה
(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך
א. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומםב. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיו
ג. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבות
ד. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלו
(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל
א. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשוןב. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ג. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ד. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירה
(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף
א. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהליםב. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
ג. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקוריים
ד. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקוריים
(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב
א. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כלליתב. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
ג. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"ע
ד. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסה
(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ
א. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוהב. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ג. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוך
ד. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר
א. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמידב. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועית
ג. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלה
ד. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלות
(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק
א. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויותב. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
ג. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
ד. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברורים
(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם
א. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמוב. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ג. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ד. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם
א. כל התשובות נכונותב. אף תשובה לא נכונה
ג. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודה
ד. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:
א. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותםב. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ג. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
ד. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבה
(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק
א. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטליםב. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבוד
ג. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזר
ד. אף תשובה לא נכונה
(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש
א. כל התשובות נכונותב. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסה
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:
א. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועיב. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
ג. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותו
ד. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימים
(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים
א. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערביםב. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזר
ג. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברה
ד. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים
א. אף תשובה לא נכונהב. תרומות בלבד
ג. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטות
ד. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשות
(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענףב. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ג. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ד. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים
א. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטקב. אף אחד מהם
ג. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדים
ד. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה
א. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץב. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקום
ג. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
ד. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברות
(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה
א. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדיםב. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברה
ג. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותר
ד. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית
א. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראלב. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבות
ג. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולם
ד. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחה
(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי
א. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענףב. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
ג. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ד. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן
א. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)ב. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאי
ג. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
ד. אף תשובה אינה נכונה
(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם
א. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותרב. אף תשובה לא נכונה
ג. כל התשובות נכונות
ד. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאליים
(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות
א. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערביםב. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאת
ג. כל התשובות נכונות
ד. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץ
(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר
א. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורהב. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטי
ג. כל התשובות נכונות
ד. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכליים
(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות
א. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתיב. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינוניים
ג. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
ד. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר
א. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוהב. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
ג. כל התשובות נכונות
ד. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכר
(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?
א. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיהב. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ג. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ד. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:
א. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשונייםב. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדים
(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל
א. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץב. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבד
ג. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
ד. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בו
(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחורב. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ג. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
ד. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה
א. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזםב. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?
ג. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
ד. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמה
(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה
א. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומםב. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ג. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותר
ד. אף תשובה לא נכונה
(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר
א. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהםב. אף תשובה לא נכונה
ג. כל התשובות נכונות
ד. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פ
(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה
א. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולםב. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בו
ג. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
ד. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולם
(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים
א. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייהב. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
ג. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדים
ד. כל התשובות נכונות
(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל
א. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץב. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעה
ג. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענף
ד. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינו
(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של
א. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרןב. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרן
ג. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ד. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי
א. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזםב. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
ג. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ד. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע
א. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומיםב. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"
ג. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
ד. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמים
(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק
א. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענףב. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ג. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודיים
ד. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיות
(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת
א. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצעב. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
ג. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
ד. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינה
(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של
א. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשיב. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוק
ג. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
ד. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוק
(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון
א. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפךב. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה
ג. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ד. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתי
(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן
א. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפב. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ג. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני
ד. כל התשובות נכונות
(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם
א. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לאב. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
ג. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ד. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל
א. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטותב. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ג. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכה
ד. כל התשובות נכונות
(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה
א. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתןב. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ג. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראש
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות
א. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליוב. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ג. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרן
ד. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים
א. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפיב. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ג. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ד. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם
א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'ב. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבו
ג. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
ד. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל
א. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשוןב. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירה
ג. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ד. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחדב. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ג. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ד. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל
א. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוההב. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ג. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטרים
ד. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו
א. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעליםב. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
ג. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
ד. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:
א. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפיםב. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשים
ג. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתיים
ד. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:
א. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)ב. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
ג. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליך
ד. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיון
(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את
א. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיותב. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ג. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ד. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב
א. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטףב. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
ג. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ד. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחורב. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ג. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ד. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייה
(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים
א. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותםב. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ג. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ד. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם
א. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציביםב. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלה
ג. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)
ד. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולהב. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ג. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ד. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולהב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ד. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה
א. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיותב. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ג. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ד. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלו
(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקיתב. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ג. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ד. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין
א. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחהב. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותה
ג. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
ד. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרך
(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר
א. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיהב. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
ג. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיו
ד. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגים
(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה
א. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בהב. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
ג. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"ג
ד. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומי
(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים
א. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפב. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ג. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
ד. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא
א. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצבב. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמיים
ג. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולן
ד. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריק
(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות
א. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדיםב. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציבים
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר
א. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסיב. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)
ג. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויות
ד. אף תשובה לא מדוייקת
(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:
א. כל התשובות נכונותב. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
ג. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיו
ד. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדם
(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:
א. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגיםב. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ג. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגים
ד. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל
א. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מיםב. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
ג. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרה
ד. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוח
(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקיתב. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ג. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ד. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול
א. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטיתב. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמם
ג. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה
ד. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]
א. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיותב. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
ג. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה
ד. כל התשובות נכונות
(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]
א. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישורב. כל התשובות נכונות
ג. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטים
ד. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפיים
(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]
א. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכליתב. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ג. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמיים
ד. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה
א. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצעב. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגים
ג. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ד. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו
א. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריותב. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
ג. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספים
ד. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק
א. אף תשובה לא נכונהב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה
ד. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם
(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
א. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לוב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ד. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולם
ג. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחיר
ד. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD
א. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיףב. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
ג. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזה
ד. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפות
(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ
א. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שניםב. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ג. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
ד. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותה
(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ
א. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמייםב. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינה
ג. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ד. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיבי
(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על
א. כל התשובות נכונותב. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
ג. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראש
ד. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינו
(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל
א. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)ב. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
ג. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורה
ד. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'
(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?
א. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלוב. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
ג. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלה
ד. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראלי
(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל
א. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועלב. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זה
ג. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
ד. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשיי
(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על
א. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהןב. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
ג. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטק
ד. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטק
(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר
א. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושיםב. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
ג. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחום
ד. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותח
(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים
א. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתייםב. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרות
ג. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראוי
ד. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף
א. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרותב. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענף
ג. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
ד. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכלית
(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ
א. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחוםב. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זרים
ג. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמה
ד. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על
א. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוקב. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחר
ג. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינה
ד. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי
א. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיהב. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ג. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ד. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל
א. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומיתב. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראל
ג. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שולית
ד. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על
א. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודלב. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושוב
ג. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייה
ד. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן
א. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיהב. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
ג. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ד. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג
א. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתריםב. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרת
ג. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאבים
ד. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולם
(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת
א. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'ב. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ג. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
ד. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהם
(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:
א. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחתב. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
ג. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולם
ד. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותרים
(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית
א. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינותב. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלה
ג. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
ד. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית
א. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא רב. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסף
ג. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירות
ד. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצור
(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן
א. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולריםב. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים
ג. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולרים
ד. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא
א. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיהב. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרון
ג. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיות
ד. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץ
(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות
א. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמהב. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
ג. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקים
ד. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלה
(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה
א. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינהב. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכך
ג. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברות
ד. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך
א. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונותב. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוות
ג. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ד. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימים
(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש
א. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלהב. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
ג. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרם
ד. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראל
(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב
א. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השוניםב. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאלי
ג. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ד. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתון
(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד
א. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראלב. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא
א. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברהב. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהם
ג. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
ד. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השונים
(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי
א. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמוריםב. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולם
ג. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
ד. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית
א. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכוב. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?
ג. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזית
ד. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר
א. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובהב. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורו
ג. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטות
ד. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשך
(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש
א. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומיב. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפים
ג. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסית
ד. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו
א. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבותב. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ג. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי
ד. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוהה
(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו
א. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחדב. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
ג. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
ד. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפית
(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק
א. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בהב. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבד
ג. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראל
ד. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשק
(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:
א. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטיב. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלה
ג. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
ד. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעבר
(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו
א. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'ב. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכש
ג. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
ד. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה
א. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיהב. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ג. כל התשובות נכונות
ד. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ
א. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרתב. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלת
ג. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
ד. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהן
(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים
א. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגיםב. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלה
ג. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
ד. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת
א. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנותב. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקת
ג. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
ד. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגוניים
(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון
א. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשיםב. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
ג. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולרים
ד. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתן
(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו
א. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודוב. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
ג. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בו
ד. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתו
(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות
א. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האםב. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץ
ג. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהל
ד. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו
א. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשתב. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישה
ג. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשה
ד. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכור
(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל
א. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשותב. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורה
ג. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
ד. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת
א. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשוב. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלון
ג. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ד. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישה
(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש
א. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגיםב. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויות
ג. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
ד. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלו
(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב
א. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשתב. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ג. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ד. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים
א. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהיםב. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
ג. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיות
ד. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרה
(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית
א. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראלב. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
ג. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראל
ד. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם
א. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוקב. כל התשובות אינם נכונות
ג. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפס
ד. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדון
(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:
א. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתוב. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשת
ג. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשה
ד. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית
א. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בהב. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגונית
ג. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגון
ד. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב
א. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטותב. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
ג. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברה
ד. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי
א. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרתב. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבל
ג. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
ד. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ
א. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללוב. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"ל
ג. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
ד. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:
א. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותרב. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותי
ג. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותית
ד. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה
א. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסבריםב. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליה
ג. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץ
ד. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון
א. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשיםב. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ג. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת
ד. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיה
(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב
א. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותרב. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
ג. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצור
ד. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"ל
(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?
א. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותהב. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ג. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
ד. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?
א. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאותב. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ג. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענף
ד. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי
א. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחריםב. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ג. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
ד. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלת
(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:
א. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמיםב. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ג. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ד. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולות
(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:
א. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשקב. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
ג. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"ל
ד. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמה
(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר
א. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימוןב. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתם
ג. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זרים
ד. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:
א. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיותב. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ג. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ד. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:
א. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעתב. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברור
ג. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלו
ד. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי
א. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשקב. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו
ג. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
ד. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשק
(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:
א. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילהב. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותר
ג. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
ד. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתיד
(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?
א. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלטב. כל התשובות נכונות
ג. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ד. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו
א. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגיב. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילות
ג. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייה
ד. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי
א. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותרב. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראל
ג. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ד. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסיים
(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות
א. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסיתב. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"ל
ג. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
ד. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כך
(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש
א. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברורב. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהם
ג. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלו
ד. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיה
(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב
א. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחייםב. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ג. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
ד. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתיד
(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:
א. כל התשובות נכונותב. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ג. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים
ד. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו
א. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוניב. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
ג. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ד. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת
א. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענףב. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץ
ג. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענף
ד. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביות
(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל
א. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענףב. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ג. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
ד. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא
א. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאליתב. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
ג. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ד. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידו
(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **
א. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברותב. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ג. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ד. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **
א. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לוב. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ג. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ד. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:
א. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייהב. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעת
ג. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ד. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומי
(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה
א. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאתב. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו
א. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזםב. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
ג. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ד. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכך
(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש
א. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימםב. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
ג. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיה
ד. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש
א. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקותב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
ד. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראל
(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:
א. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצורב. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
ג. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצר
ד. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון
א. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתיב. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטר
ג. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבות
ד. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנו
(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות
א. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלותב. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ג. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ד. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו
א. לא יודעב. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)
ג. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימה
ד. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי
א. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.ב. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפים
ג. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענף
ד. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:
א. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציבב. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.
ג. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
ד. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.