אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל
(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון
א. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופהב. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופה
ג. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
ד. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייה
(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת
א. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרותב. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ג. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ד. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על
א. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניחב. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולם
ג. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווח
ד. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסי
(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'ב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשון
ד. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכב
(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו
א. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידהב. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריך
ג. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
ד. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאות
(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית
א. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפב. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקה
ג. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישיים
ד. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו
א. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציהב. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
ג. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרות
ד. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא
א. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXITב. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראל
ג. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
ד. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכלית
(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60
א. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוניב. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינה
ג. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחית
ד. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמיים
(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק
א. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפתב. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות
ג. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
ד. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכן
(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו
א. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולהב. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראל
ג. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זרים
ד. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"ל
(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו
א. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מב. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ג. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
ד. רמת שכר נמוכה במגזר העסקי
(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה
א. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסדב. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודה
ג. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גובר
ד. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזר
(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו
א. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שניםב. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ג. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
ד. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"ל
(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:
א. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכתב. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומיים
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספי
(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50
א. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)ב. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס
א. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליהב. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראלי
ג. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות
ד. אף תשובה לא נכונה
(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו
א. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאליתב. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ג. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ד. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם
א. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרותב. אף תשובה לא נכונה
ג. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחת
ד. כל התשובות נכונות
(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי
א. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפויב. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ג. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ד. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו
א. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'ב. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
ג. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ד. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי
א. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטיתב. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
ג. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתי
ד. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכה
(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל
א. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברהב. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
ג. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ד. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראש
(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל
א. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוחב. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ג. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
ד. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:
א. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפויב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ד. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר
א. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקהב. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ג. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ד. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק
א. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותרב. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
ג. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתון
ד. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידית
(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון
א. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספותב. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
ג. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ד. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשוןב. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיבי
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם
א. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתםב. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזרים
(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי
א. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינוב. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוק
ג. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'
ד. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנו
(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:
א. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזםב. כל התשובות נכונות
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוק
(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא
א. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוחב. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחיר
ג. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
ד. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויות
(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף
א. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחיב. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידית
ג. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
ד. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנה
(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל
א. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסותב. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ג. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזיים
ד. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי
א. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרוב. כל התשובות נכונות
ג. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ד. כל התשובות שגויות
(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל
א. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכוןב. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית
ג. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשון
ד. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתי
(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה
א. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקהב. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
ג. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתן
ד. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת
א. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפתב. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתן
ג. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולה
ד. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות
א. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוקב. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתית
ג. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובה
ד. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק
א. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריוןב. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפת
ג. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
ד. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזה
(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך
א. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלוב. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבות
ג. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיו
ד. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומם
(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל
א. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירהב. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ג. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשון
ד. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף
א. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקורייםב. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהלים
ג. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקוריים
ד. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב
א. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסהב. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"ע
ג. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כללית
ד. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ
א. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוהב. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
ג. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
ד. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוך
(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר
א. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלהב. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלות
ג. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועית
ד. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמיד
(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק
א. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברוריםב. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויות
ג. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
ד. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם
א. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופריםב. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ג. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ד. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם
א. כל התשובות נכונותב. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודה
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:
א. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותםב. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבה
ג. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק
א. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזרב. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבוד
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטלים
(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש
א. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסהב. כל התשובות נכונות
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:
א. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימיםב. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
ג. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועי
ד. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותו
(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים
א. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברהב. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזר
ג. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערבים
ד. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים
א. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטותב. אף תשובה לא נכונה
ג. תרומות בלבד
ד. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשות
(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענףב. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ג. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ד. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים
א. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטקב. אף אחד מהם
ג. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדים
ד. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה
א. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץב. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקום
ג. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברות
ד. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה
א. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותרב. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברה
ג. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
ד. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדים
(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית
א. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולםב. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבות
ג. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחה
ד. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראל
(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי
א. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהםב. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגר
ג. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ד. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן
א. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאיב. אף תשובה אינה נכונה
ג. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
ד. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)
(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם
א. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותרב. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאליים
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות
א. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץב. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאת
ג. כל התשובות נכונות
ד. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערבים
(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורה
ג. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכליים
ד. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטי
(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות
א. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתיב. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינוניים
ג. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
ד. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוה
ג. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכר
ד. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?
א. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבדב. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ג. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ד. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:
א. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדיםב. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשוניים
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל
א. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץב. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
ג. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבד
ד. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בו
(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותםב. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
ג. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ד. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה
א. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?ב. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזם
ג. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
ד. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמה
(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה
א. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריביתב. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותר
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומם
(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. אף תשובה לא נכונה
ג. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהם
ד. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פ
(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה
א. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולםב. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולם
ג. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
ד. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בו
(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים
א. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדיםב. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייה
ג. כל התשובות נכונות
ד. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל
א. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענףב. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץ
ג. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינו
ד. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעה
(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של
א. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהןב. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרן
ג. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ד. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרן
(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי
א. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזםב. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
ג. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ד. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע
א. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"ב. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומים
ג. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמים
ד. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק
א. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודייםב. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיות
ג. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ד. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענף
(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת
א. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינהב. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצע
ג. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
ד. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של
א. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוקב. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ג. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוק
ד. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון
א. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייהב. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתי
ג. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ד. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן
א. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוניב. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפ
ג. כל התשובות נכונות
ד. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם
א. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרךב. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ג. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
ד. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל
א. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכהב. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטות
ג. כל התשובות נכונות
ד. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה
א. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתןב. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראש
ג. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות
א. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליוב. שכר רגיל ומניות בקרן עצמה
ג. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליו
ד. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרן
(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים
א. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'ב. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ג. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפי
ד. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם
א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'ב. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
ג. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
ד. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבו
(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל
א. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשוןב. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ג. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירה
ד. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחדב. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ג. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ד. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל
א. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטריםב. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ג. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ד. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו
א. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדםב. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ג. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ד. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:
א. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתייםב. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ג. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשים
ד. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:
א. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיוןב. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליך
ג. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
ד. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את
א. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיותב. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ג. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ד. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב
א. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטףב. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ג. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
ד. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייהב. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ג. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ד. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים
א. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהולב. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
ג. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ד. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם
א. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלהב. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
ג. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציבים
ד. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)
(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")ב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ד. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיהב. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ג. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
ד. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה
א. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיותב. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ג. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלו
ד. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקיתב. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ג. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ד. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין
א. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרךב. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותה
ג. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחה
ד. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר
א. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגיםב. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיה
ג. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיו
ד. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה
א. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"גב. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
ג. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומי
ד. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בה
(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים
א. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווחב. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
ג. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפ
ד. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא
א. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריקב. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצב
ג. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולן
ד. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמיים
(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות
א. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציביםב. כל התשובות נכונות
ג. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
ד. אף תשובה לא נכונה
(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר
א. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)ב. אף תשובה לא מדוייקת
ג. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויות
ד. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסי
(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:
א. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדםב. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיו
ג. כל התשובות נכונות
ד. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:
א. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגיםב. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ג. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
ד. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגים
(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל
א. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרהב. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוח
ג. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מים
ד. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקיתב. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ג. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ד. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול
א. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמםב. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטית
ג. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
ד. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה
(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]
א. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיותב. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
ג. כל התשובות נכונות
ד. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה
(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]
א. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטיםב. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישור
ג. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפיים
ד. כל התשובות נכונות
(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]
א. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכליתב. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמיים
ג. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
ד. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה
א. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיהב. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ג. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגים
ד. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצע
(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו
א. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספיםב. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריות
ג. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
ד. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק
א. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטקב. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה
(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
א. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')ב. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
ג. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ד. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולם
ג. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
ד. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחיר
(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD
א. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזהב. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
ג. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפות
ד. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיף
(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ
א. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שניםב. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ג. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
ד. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותה
(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ
א. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינהב. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ג. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמיים
ד. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיבי
(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על
א. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראשב. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
ג. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינו
ד. כל התשובות נכונות
(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל
א. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)ב. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'
ג. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורה
ד. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?
א. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלוב. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
ג. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראלי
ד. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלה
(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל
א. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועלב. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשיי
ג. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זה
ד. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על
א. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהןב. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטק
ג. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטק
ד. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר
א. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחוםב. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
ג. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושים
ד. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותח
(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים
א. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרותב. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראוי
ג. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתיים
ד. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף
א. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענףב. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
ג. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרות
ד. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכלית
(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ
א. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחוםב. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמה
ג. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
ד. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זרים
(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על
א. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינהב. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחר
ג. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
ד. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוק
(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי
א. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחותב. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ג. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ד. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל
א. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שוליתב. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראל
ג. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
ד. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומית
(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על
א. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייהב. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודל
ג. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
ד. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושוב
(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן
א. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתיב. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ג. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ד. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג
א. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרתב. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתרים
ג. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולם
ד. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאבים
(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת
א. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועייםב. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהם
ג. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
ד. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'
(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:
א. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולםב. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחת
ג. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
ד. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותרים
(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית
א. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלהב. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
ג. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
ד. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינות
(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית
א. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירותב. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסף
ג. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצור
ד. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא ר
(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן
א. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולריםב. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולרים
ג. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים
ד. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא
א. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיותב. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיה
ג. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרון
ד. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץ
(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות
א. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמהב. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
ג. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקים
ד. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלה
(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה
א. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכךב. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברות
ג. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
ד. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינה
(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך
א. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוותב. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימים
ג. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונות
ד. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש
א. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראלב. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ג. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרם
ד. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב
א. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתוןב. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השונים
ג. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאלי
ד. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד
א. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראלב. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראל
(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא
א. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהםב. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
ג. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השונים
ד. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברה
(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי
א. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולםב. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
ג. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמורים
ד. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית
א. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכוב. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
ג. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזית
ד. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?
(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר
א. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשךב. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטות
ג. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובה
ד. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורו
(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש
א. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסיתב. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומי
ג. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
ד. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפים
(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו
א. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפיב. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ג. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבות
ד. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוהה
(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו
א. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפיתב. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
ג. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחד
ד. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתיים
(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק
א. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבדב. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשק
ג. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראל
ד. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בה
(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:
א. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלהב. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטי
ג. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
ד. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעבר
(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו
א. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכשב. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'
ג. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
ד. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה
א. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראלב. כל התשובות נכונות
ג. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
ד. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיה
(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ
א. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלתב. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
ג. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהן
ד. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים
א. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלהב. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגים
ג. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
ד. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת
א. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלתב. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגוניים
ג. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקת
ד. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנות
(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון
א. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתןב. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשים
ג. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולרים
ד. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו
א. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודוב. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
ג. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בו
ד. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתו
(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות
א. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץב. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהל
ג. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האם
ד. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו
א. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכורב. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישה
ג. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשה
ד. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשת
(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל
א. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורהב. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשות
ג. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
ד. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת
א. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשוב. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישה
ג. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ד. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלון
(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש
א. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלוב. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
ג. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויות
ד. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגים
(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב
א. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשתב. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ג. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ד. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים
א. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיותב. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
ג. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהים
ד. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרה
(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית
א. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוניב. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראל
ד. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראל
(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם
א. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפסב. כל התשובות אינם נכונות
ג. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוק
ד. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדון
(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:
א. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתוב. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
ג. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשה
ד. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשת
(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית
א. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגוניתב. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בה
ג. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
ד. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגון
(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב
א. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטותב. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברה
ג. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
ד. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי
א. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרתב. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבל
ג. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
ד. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ
א. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללוב. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
ג. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
ד. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"ל
(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:
א. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותיב. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותר
ג. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
ד. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותית
(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה
א. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסבריםב. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
ג. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליה
ד. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץ
(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון
א. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיהב. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ג. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשים
ד. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת
(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב
א. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצורב. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותר
ג. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
ד. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"ל
(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?
א. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשתב. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
ג. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
ד. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותה
(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?
א. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענףב. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ג. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ד. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאות
(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי
א. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחריםב. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ג. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלת
ד. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:
א. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולותב. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ג. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ד. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:
א. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"לב. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
ג. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק
ד. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמה
(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר
א. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זריםב. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתם
ג. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימון
ד. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:
א. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומיתב. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ג. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
ד. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיות
(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:
א. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעתב. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
ג. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברור
ד. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלו
(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי
א. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בוב. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
ג. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשק
ד. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשק
(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:
א. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילהב. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותר
ג. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתיד
ד. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?
א. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטקב. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ג. כל התשובות נכונות
ד. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלט
(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו
א. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייהב. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגי
ג. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילות
ד. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי
א. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראלב. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ג. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ד. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסיים
(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות
א. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כךב. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסית
ג. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"ל
ד. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש
א. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלוב. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיה
ג. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהם
ד. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברור
(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב
א. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתידב. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחיים
ג. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
ד. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:
א. כל התשובות נכונותב. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים
ג. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ד. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו
א. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוניב. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
ד. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת
א. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביותב. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץ
ג. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענף
ד. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענף
(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל
א. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמיםב. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף
ג. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהן
ד. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא
א. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזוריב. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידו
ג. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
ד. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאלית
(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **
א. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברותב. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ג. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ד. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **
א. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמהב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ד. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:
א. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומיב. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייה
ג. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעת
ד. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה
א. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזםב. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו
א. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוההב. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
ג. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
ד. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכך
(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש
א. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצרב. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיה
ג. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ד. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימם
(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש
א. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראלב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקות
ד. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:
א. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצרב. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצור
ג. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ד. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון
א. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנוב. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטר
ג. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבות
ד. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות
א. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשייםב. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ג. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ד. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו
א. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימהב. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
ג. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)
ד. לא יודע
(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי
א. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענףב. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפים
ג. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.
ד. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:
א. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.ב. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
ג. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציב
ד. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.