אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל
(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון
א. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייהב. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
ג. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופה
ד. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופה
(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת
א. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאתב. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ג. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ד. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על
א. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולםב. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניח
ג. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווח
ד. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסי
(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשוןב. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
ג. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכב
ד. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו
א. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריךב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאות
ד. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית
א. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקהב. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישיים
ג. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפ
ד. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו
א. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרותב. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
ג. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציה
ד. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיה
(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא
א. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכליתב. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
ג. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראל
ד. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXIT
(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60
א. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינהב. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוני
ג. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחית
ד. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמיים
(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק
א. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיותב. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפת
ג. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכן
ד. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו
א. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זריםב. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולה
ג. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראל
ד. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"ל
(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו
א. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מב. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
ג. רמת שכר נמוכה במגזר העסקי
ד. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה
א. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזרב. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודה
ג. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ד. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גובר
(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו
א. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"לב. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ג. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ד. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:
א. אף תשובה אינה נכונהב. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספי
ג. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומיים
ד. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50
א. אף תשובה לא נכונהב. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
ג. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
ד. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)
(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס
א. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליהב. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראלי
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות
(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו
א. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאליתב. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ג. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ד. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם
א. אף תשובה לא נכונהב. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחת
ג. כל התשובות נכונות
ד. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרות
(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי
א. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפיםב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ד. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו
א. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'ב. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ג. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
ד. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי
א. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתיב. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטית
ג. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכה
ד. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל
א. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראשב. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ג. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
ד. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברה
(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל
א. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסותב. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ג. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
ד. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:
א. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפויב. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ג. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ד. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר
א. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורחב. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
ג. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ד. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה
(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק
א. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידיתב. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתון
ג. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותר
ד. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון
א. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לוב. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומם
ג. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ד. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיביב. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ג. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשון
ד. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם
א. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזריםב. אף תשובה לא נכונה
ג. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתם
ד. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי
א. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'ב. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינו
ג. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנו
ד. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוק
(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:
א. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזםב. אף תשובה לא נכונה
ג. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוק
ד. כל התשובות נכונות
(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא
א. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוחב. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
ג. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחיר
ד. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויות
(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף
א. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנהב. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחי
ג. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידית
ד. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל
א. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסותב. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזיים
ג. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ד. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי
א. כל התשובות שגויותב. כל התשובות נכונות
ג. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ד. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל
א. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגיתב. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכון
ג. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשון
ד. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתי
(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה
א. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתןב. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
ג. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
ד. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקה
(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת
א. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתןב. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפת
ג. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולה
ד. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות
א. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוקב. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
ג. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובה
ד. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתית
(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק
א. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפתב. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
ג. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזה
ד. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון
(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך
א. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיוב. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומם
ג. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלו
ד. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבות
(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל
א. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירהב. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ג. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ד. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשון
(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף
א. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקורייםב. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקוריים
ג. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהלים
ד. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב
א. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"עב. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסה
ג. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כללית
ד. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ
א. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוךב. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשון
ג. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוה
ד. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר
א. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלותב. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועית
ג. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלה
ד. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמיד
(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק
א. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברוריםב. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
ג. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
ד. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויות
(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם
א. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוההב. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ג. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ד. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם
א. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודהב. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
ג. כל התשובות נכונות
ד. אף תשובה לא נכונה
(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:
א. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתיב. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבה
ג. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותם
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק
א. אף תשובה לא נכונהב. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטלים
ג. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבוד
ד. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזר
(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש
א. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסהב. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. כל התשובות נכונות
(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:
א. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימיםב. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועי
ג. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
ד. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותו
(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים
א. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערביםב. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
ג. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזר
ד. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברה
(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים
א. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטותב. אף תשובה לא נכונה
ג. תרומות בלבד
ד. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשות
(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענףב. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ג. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ד. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים
א. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדיםב. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטק
ג. אף אחד מהם
ד. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה
א. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץב. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקום
ג. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברות
ד. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה
א. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדיםב. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
ג. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברה
ד. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותר
(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית
א. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבותב. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראל
ג. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולם
ד. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחה
(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי
א. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגרב. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
ג. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
ד. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן
א. אף תשובה אינה נכונהב. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)
ג. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאי
ד. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם
א. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותרב. כל התשובות נכונות
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאליים
(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות
א. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץב. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאת
ג. כל התשובות נכונות
ד. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערבים
(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר
א. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכלייםב. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורה
ג. כל התשובות נכונות
ד. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטי
(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות
א. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינונייםב. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
ג. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתי
ד. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר
א. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכרב. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוה
ג. כל התשובות נכונות
ד. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?
א. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותםב. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ג. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ד. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:
א. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדיםב. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשוניים
(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל
א. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בוב. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץ
ג. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבד
ד. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריהב. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ג. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ד. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה
א. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזםב. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
ג. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמה
ד. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?
(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה
א. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותרב. אף תשובה לא נכונה
ג. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ד. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומם
(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר
א. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פב. אף תשובה לא נכונה
ג. כל התשובות נכונות
ד. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהם
(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה
א. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בוב. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
ג. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולם
ד. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולם
(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים
א. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייהב. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
ג. כל התשובות נכונות
ד. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדים
(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל
א. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעהב. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץ
ג. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינו
ד. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענף
(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של
א. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפךב. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ג. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרן
ד. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרן
(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי
א. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לאב. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
ג. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ד. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע
א. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"ב. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמים
ג. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומים
ד. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק
א. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיותב. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענף
ג. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ד. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודיים
(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת
א. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינהב. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
ג. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצע
ד. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של
א. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוקב. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוק
ג. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
ד. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון
א. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפךב. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ג. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתי
ד. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה
(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן
א. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריביתב. כל התשובות נכונות
ג. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפ
ד. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני
(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם
א. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזםב. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
ג. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
ד. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל
א. כל התשובות נכונותב. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטות
ג. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ד. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכה
(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה
א. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שניםב. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראש
ג. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתן
ד. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות
א. שכר רגיל ומניות בקרן עצמהב. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ג. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרן
ד. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליו
(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים
א. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלוב. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ג. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ד. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפי
(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם
א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'ב. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
ג. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבו
ד. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל
א. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירהב. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
ג. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ד. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשון
(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להםב. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ג. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ד. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל
א. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמוב. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטרים
ג. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ד. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו
א. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדםב. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתית
ג. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ד. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:
א. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשיםב. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתיים
ג. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ד. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:
א. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)ב. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליך
ג. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
ד. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיון
(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את
א. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקייםב. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ג. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ד. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב
א. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטףב. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ג. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
ד. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחורב. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ג. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייה
ד. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים
א. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותםב. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ג. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ד. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיה
(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם
א. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלהב. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציבים
ג. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
ד. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)
(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוחב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ד. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיהב. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
ג. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ד. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה
א. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקרב. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלו
ג. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות
ד. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקיתב. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
ג. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ד. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין
א. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותהב. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
ג. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרך
ד. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחה
(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר
א. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיוב. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
ג. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגים
ד. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיה
(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה
א. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומיב. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
ג. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בה
ד. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"ג
(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים
א. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפב. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
ג. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
ד. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא
א. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמייםב. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולן
ג. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצב
ד. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריק
(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות
א. כל התשובות נכונותב. אף תשובה לא נכונה
ג. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציבים
ד. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר
א. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויותב. אף תשובה לא מדוייקת
ג. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)
ד. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסי
(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:
א. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיוב. כל התשובות נכונות
ג. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדם
ד. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:
א. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגיםב. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ג. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
ד. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל
א. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוחב. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מים
ג. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
ד. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרה
(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדיםב. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
ג. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ד. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיה
(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול
א. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמםב. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטית
ג. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה
ד. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]
א. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיהב. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיות
ג. כל התשובות נכונות
ד. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]
א. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטיםב. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפיים
ג. כל התשובות נכונות
ד. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישור
(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]
א. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמייםב. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ג. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכלית
ד. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה
א. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגיםב. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ג. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ד. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצע
(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו
א. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספיםב. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
ג. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
ד. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריות
(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק
א. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולםב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה
ד. אף תשובה לא נכונה
(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
א. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמהב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
ד. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר
א. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחירב. כל התשובות נכונות
ג. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולם
ד. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD
א. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזהב. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיף
ג. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
ד. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפות
(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ
א. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שניםב. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
ג. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותה
ד. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ
א. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיביב. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינה
ג. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ד. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמיים
(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על
א. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראשב. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינו
ג. כל התשובות נכונות
ד. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל
א. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורהב. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)
ג. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
ד. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'
(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?
א. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלהב. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלו
ג. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
ד. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראלי
(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל
א. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשייב. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
ג. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועל
ד. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זה
(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על
א. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטקב. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
ג. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטק
ד. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהן
(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר
א. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותחב. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחום
ג. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
ד. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושים
(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים
א. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרותב. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראוי
ג. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
ד. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתיים
(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף
א. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכליתב. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרות
ג. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
ד. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענף
(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ
א. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמהב. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זרים
ג. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
ד. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחום
(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על
א. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחרב. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
ג. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוק
ד. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינה
(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי
א. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתיב. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ג. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
ד. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל
א. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומיתב. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראל
ג. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
ד. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שולית
(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על
א. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודלב. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
ג. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייה
ד. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושוב
(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן
א. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיהב. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
ג. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ד. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג
א. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאביםב. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתרים
ג. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרת
ד. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולם
(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת
א. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'ב. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
ג. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ד. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהם
(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:
א. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותריםב. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולם
ג. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחת
ד. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית
א. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלהב. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
ג. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
ד. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינות
(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית
א. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא רב. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסף
ג. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירות
ד. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצור
(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן
א. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולריםב. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
ג. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולרים
ד. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים
(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא
א. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיותב. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיה
ג. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרון
ד. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץ
(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות
א. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקיםב. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
ג. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמה
ד. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלה
(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה
א. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברותב. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
ג. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינה
ד. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכך
(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך
א. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימיםב. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ג. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונות
ד. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוות
(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש
א. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלהב. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרם
ג. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
ד. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראל
(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב
א. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השוניםב. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאלי
ג. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתון
ד. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד
א. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראלב. אף תשובה לא נכונה
ג. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ד. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראל
(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא
א. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברהב. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השונים
ג. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהם
ד. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי
א. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולםב. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
ג. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
ד. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמורים
(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית
א. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?ב. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
ג. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכו
ד. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזית
(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר
א. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורוב. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובה
ג. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשך
ד. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטות
(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש
א. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלהב. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפים
ג. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסית
ד. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומי
(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו
א. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפיב. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ג. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוהה
ד. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבות
(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו
א. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתייםב. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
ג. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפית
ד. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחד
(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק
א. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראלב. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשק
ג. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בה
ד. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבד
(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:
א. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעברב. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטי
ג. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלה
ד. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו
א. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'ב. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכש
ג. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
ד. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה
א. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראלב. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ג. כל התשובות נכונות
ד. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיה
(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ
א. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלתב. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
ג. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
ד. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהן
(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים
א. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלהב. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווח
ג. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגים
ד. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת
א. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגונייםב. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקת
ג. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנות
ד. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון
א. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשיםב. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתן
ג. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
ד. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולרים
(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו
א. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בוב. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתו
ג. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודו
ד. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות
א. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהלב. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
ג. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האם
ד. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץ
(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו
א. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישהב. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשה
ג. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכור
ד. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשת
(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל
א. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשותב. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
ג. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
ד. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורה
(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת
א. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלוןב. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישה
ג. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ד. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשו
(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש
א. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגיםב. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
ג. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלו
ד. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויות
(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב
א. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלותב. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ג. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ד. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים
א. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרהב. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיות
ג. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהים
ד. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית
א. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראלב. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראל
ג. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ד. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם
א. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפסב. כל התשובות אינם נכונות
ג. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוק
ד. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדון
(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:
א. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשהב. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתו
ג. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשת
ד. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית
א. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגוןב. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגונית
ג. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בה
ד. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב
א. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטותב. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
ג. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
ד. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברה
(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי
א. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבלב. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
ג. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
ד. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרת
(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ
א. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללוב. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"ל
ג. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
ד. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:
א. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותרב. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותית
ג. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
ד. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותי
(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה
א. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליהב. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץ
ג. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
ד. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסברים
(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון
א. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשתב. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ג. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשים
ד. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיה
(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב
א. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצורב. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
ג. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותר
ד. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"ל
(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?
א. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשתב. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
ג. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
ד. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותה
(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?
א. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאותב. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ג. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענף
ד. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי
א. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחריםב. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ג. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלת
ד. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:
א. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהןב. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולות
ג. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ד. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:
א. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמהב. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק
ג. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"ל
ד. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר
א. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זריםב. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
ג. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתם
ד. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימון
(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:
א. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותרב. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
ג. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיות
ד. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:
א. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברורב. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעת
ג. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלו
ד. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי
א. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בוב. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשק
ג. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשק
ד. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:
א. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתידב. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ג. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
ד. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותר
(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?
א. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטקב. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ג. כל התשובות נכונות
ד. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלט
(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו
א. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילותב. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
ג. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייה
ד. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגי
(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי
א. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומיתב. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ג. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראל
ד. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסיים
(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות
א. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסיתב. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
ג. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"ל
ד. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כך
(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש
א. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברורב. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיה
ג. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלו
ד. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהם
(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב
א. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילהב. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחיים
ג. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
ד. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתיד
(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:
א. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטקב. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים
ג. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ד. כל התשובות נכונות
(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו
א. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוניב. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
ג. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ד. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת
א. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץב. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביות
ג. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענף
ד. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענף
(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל
א. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהןב. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ג. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
ד. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף
(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא
א. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזוריב. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאלית
ג. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
ד. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידו
(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **
א. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברותב. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ג. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ד. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **
א. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססתב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ד. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:
א. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייהב. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ג. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעת
ד. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומי
(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה
א. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזםב. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו
א. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזםב. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
ג. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ד. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכך
(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש
א. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצרב. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיה
ג. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ד. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימם
(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש
א. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטקב. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
ג. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקות
ד. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראל
(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:
א. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצורב. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצר
ג. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ד. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון
א. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבותב. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ג. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנו
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטר
(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות
א. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנהב. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ג. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ד. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו
א. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)ב. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימה
ג. לא יודע
ד. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי
א. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפיםב. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
ג. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.
ד. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענף
(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:
א. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.ב. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.
ג. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
ד. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציב