אוסף שאלות תעשיות ההייטק בישראל
(4) בממוצע שנתי, ההשקעה בישראל בהון סיכון בעשור האחרון
א. גבוהה יותר במונחים מוחלטים מההשקעה בכל מדינה בודדת באירופהב. גבוהה יותר מההשקעה בכל מדינה באירופה, אולם רק יחסית לגודל האוכלוסייה
ג. גבוהה יותר מסך ההשקעה בכלל מדינות אירופה
ד. נמוכה יותר ממדינות מערב אירופה הגדולות, אולם עדיין מצויה במקום מכובד
(6) קרן הון סיכון לא תשקיע בחברה שכבר השקיעה בה קרן אחרת
א. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזםב. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרות
ג. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
ד. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
(8) חלקה של ישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמי השנתית עומד על
א. כ-4-5% - הרבה מעבר למשקלה היחסי באוכלוסיית העולםב. תלוי בשנת המדידה ? בעשור האחרון חלו תנודות דרמטיות בחלקנו היחסי
ג. פחות מ-1% - עם כל הכבוד לתעשייה המקומית, גודלה במונחים עולמיים זניח
ד. אין סטטיסטיקה מייצגת בעניין, שכן הון הסיכון הוא כסף פרטי שאינו מדווח
(14) המאמץ הייחודי בהקמת סטארט-אפ יחסית למיזמים עסקיים אחרים נובע מ? או השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. השילוב המשולש של מאמץ הקמה, גיוס כספים מאסיבי ואתגר טכנולוגי מורכבב. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. העדר הצורך למכור ולייצר הכנסות החל מהיום הראשון
(15) סטארט-אפ המתנהל היטב, ישאף למשוך אליו קרן הון סיכון אשר תציע לו
א. כסף כנדרש, עם מינימום התערבות בהתנהלות המיזם ויכולת לכוון, לפתוח דלתות בתעשייה, לבחון עמידה ביעדים ולהתערב כשצריךב. שינוי כיוון עסקי וצמצום בהוצאות
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. משאבי השקעה גדולים ככל שנדרש על פי תכניתו העסקית
(16) קרן הון סיכון זרה תעדיף להשקיע בסטארט-אפ מקומי בשיתוף עם קרן מקומית
א. לא נכון, קרנות זרות מנוסות אינן זקוקות לחוות דעת מצדדים שלישייםב. נכון, שכן השקעת הקרן המקומית מהווה ראייה מסוימת לאיכות הסטארט-אפ
ג. נכון, כיוון שאז תקטין את הסיכון ותגדיל את פוטנציאל הרווח מהעסקה
ד. לא נכון, קרן הון סיכון תמיד תעדיף להשקיע עצמאית בסטארט-אפ טוב
(18) גורמים חיצוניים שהאיצו את גידול חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 כללו או חלקו של ההייטק בכלכלת שנות ה80 גדל בשל גורמים חיצוניים כמו
א. פיתוח מערכות טיהור מים על בסיס ננו-טכנולוגיהב. המשבר הכלכלי המקומי עקב השתוללות האינפלציה
ג. הכרה מתגברת של תאגידים טכנולוגיים זרים ביכולות הטכנולוגיות המקומיות ו התפתחות תרבות צריכה מקומית ועלייה בלגיטימיות החברתית של התעשרות
ד. עליית שכר העבודה למהנדסים כתוצאה מהתגברות הביקוש לשירותיהם
(23) האינדיקציה הכלכלית הברורה ביותר להצלחת תוכנית "יוזמה" משנת 93' היא
א. נכונות משקיעים זרים רבים להשקיע בקרנות משותפות עם מדינת ישראלב. העובדה כי 90% מהמשקיעים מימשו את האופציה לרכישת חלק המדינה בקרן
ג. 9 מ-15 ההשקעות הישירות של קרן יוזמה בסטארט-אפים נסתיימו בEXIT
ד. אין מדד אובייקטיבי להצלחת פעילות של מדינה בתחום של האצה כלכלית
(24) התהליך שהחל את צמיחת התעשייה מוטת הטכנולוגיה בישראל של שנות ה60
א. נבע ממעבר של מהנדסים מהתחום האזרחי לתחום הביטחוניב. היה מהיר ביותר והניע צמיחה כלכלית מרשימה במונחים עולמיים
ג. הונע ע"י שינוי מהותי בסדר העדיפויות של מערכת החינוך במדינה
ד. הונע מזליגה הדרגתית של כוח אדם וידע מהתעשייה הביטחונית לזו האזרחית
(25) האמברגו הצרפתי על ישראל ב1967 היווה אבן דרך להתפתחות תעשיית ההייטק
א. משום שדחף את ישראל להסתמכות על ארה"ב במקום על צרפתב. כיוון שפתח בפני המדינה יכולת מחקרית ומדעית שלא הייתה זמינה קודם לכן
ג. כיוון שביסס בישראל את ההבנה בהכרח לפתח יכולות טכנולוגיות עצמאיות
ד. משום שהותיר את ישראל ללא ידע מדעי המאפשר הקמת תעשייה טכנולוגית
(26) החברות הראשונות שהקימו בישראל מרכזי פיתוח בשנות ה60 וה70 היו
א. חברות תקשורת בינלאומיות שהיו מעוניינות בדריסת רגל בישראלב. זרועות הפיתוח של גופים ציבוריים וממשלתיים זרים
ג. חברות ענק אמריקאיות שזיהו כאן פוטנציאל אנושי: י.ב.מ, אינטל, מוטורולה
ד. חברות מקומיות שהשכילו להבין כי הפיתוח צריך שייעשה בארץ והשיווק בחו"ל
(31) הגורמים העיקריים להקמת החממות הטכנולוגיות בשנות ה-90 היו
א. רמת שכר נמוכה במגזר העסקיב. שאיפת המדינה למצות את הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הטמון בעלייה ומדיניות ממשלתית שתכליתה האצת קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
ג. לחצים אינפלציוניים הנובעים מאבטלה גבוהה
ד. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
(32) תופעה כלכלית-חברתית בולטת שנלווית לפריחת ההייטק לאחרונה הינה
א. כמות המועסקים בענף הולכת ופוחתת בשל קידמה טכנולוגית ומיכון גוברב. שכר העובדים בענף הולך ויורד ככל שהוא הופך לממוסד
ג. "מתעשרי ההייטק" הפכו ללגיטימיים ולמודל חיקוי למצטרפים לשוק העבודה
ד. חל שיפור מתמיד ביציבות התעסוקתית של עובדי המגזר
(37) הצעדים שנקטה מדינת ישראל לעידוד ההייטק בשנות ה80 כללו
א. הורדת מיסוי דרמטית על הנפקות ישראליות בחו"לב. מתן פטור ממיסוי לחברות זרות הרוכשות חברות הייטק מקומיות
ג. הקמת חממות מדעיות במימון ממשלתי לקידום יזמות טכנולוגית וליברליזציה בשוק ההון, בסחר בינ"ל ובתנועות ההון בין ישראל והעולם
ד. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
(39) חדירתם של תאגידים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל מתבטאת בעיקר ב:
א. מינוי נציגים מקומיים לאיתור חברות נוספות לרכישה ורכישות מאסיביות של חברות הייטק מקומיות, הן בכמות והן בהיקף כספיב. נוכחות הולכת וגדלה בשוק ההון הישראלי ופתיחת מפעלי ייצור מקומיים
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
(42) ייציייצר את התשתית הטכנולוגית ל"לידת" תעשיית ההייטק בשנות ה50
א. אף תשובה לא נכונהב. פעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות ופעילות התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה)
ג. התפתחותה של תעשייה טכנולוגית אזרחית במדינת ישראל בתקופה הנדונה וחדירתן של חברות זרות בעלות אוריינטציה טכנולוגית לשוק הישראלי
ד. כך מובטח לחברות ההייטק המשך פרנסה וזכות קיום מתמשכת
(43) התשתית הטכנולוגית לתחילת היווצרותה של תעשיית ההייטק בשנות ה50 התהוותה על בסיס
א. אף תשובה לא נכונהב. כניסת חברות טכנולוגיה זרות לשוק הישראלי
ג. התפתחותה של התעשייה הביטחונית בבעלות המדינה (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ופעילות המחקר האקדמי במכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטאות האחרות
ד. חדירתה של טכנולוגיה אזרחית לישראל דרך גלי העליה אליה
(48) יזמים של סטארט-אפ אופייני, במרבית המקרים, יהיו
א. אנשים בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקיב. אנשי פיננסים המזהים הזדמנות לרווח מהיר בהשקעה עצמית מינימאלית
ג. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
ד. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
(50) הנכסים הבולטים שמביאה קרן הון סיכון לסטארט-אפ, בנוסף לכסף, הינם
א. כל התשובות נכונותב. היכרות עם השוק וקשרים עסקיים הפותחים דלתות אצל לקוחות בפוטנציה וניסיון ניהולי המסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית מנצחת
ג. יכולת להחליף את הצוות הניהולי במהירות ובקלות ? בהיותם בעלי השליטה ומידע תחרותי מסווג ? על בסיס קשריהם עם קרנות אחרות
ד. אף תשובה לא נכונה
(52) בתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי
א. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחריםב. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
ג. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ד. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
(56) מקורם של נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינו
א. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'ב. ההון האנושי, כלומר ? עובדי ומנהלי הארגון
ג. מדיניות נכונה של ההנהלה בכל הקשור לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
ד. בניית מבנה פיננסי סולידי לעסק ע"י תמחור נכון, הצלחה במכירות וכו'
(57) עובד הייטק נהנה מחבילת העסקה ללא תחרות בשוק בכל היבט אפשרי
א. לא מדויק, התנאים מצוינים, אבל סביבת העבודה תובענית ואין בטחון תעסוקתיב. לא מדויק, השכר הממוצע סביר, אבל בבנקים מרוויחים בממוצע הרבה יותר
ג. נכון, בגלל זה כולם רצים להייטק ויש יותר מהנדסים ממה שהתעשייה צריכה
ד. לא נכון, אלו אגדות המטופחות ע"י העיתונות ללא כל תמיכה סטטיסטית
(58) כשמדובר על "אופציה" בהקשר של הטבה לעובד בחברת הייטק, הכוונה היא ל
א. מתן מענק כספי לעובד כדי שיוכל לרכוש את מניית החברהב. אופציה הניתנת לעובד לעזוב את החברה ולקבל פיצויים כאילו פוטר
ג. הענקת זכות לרכישת מניית החברה במחיר ובתנאים קבועים מראש
ד. זכות המוענקת למנהלי החברה לשנות כיוון עסקי ללא התערבות המשקיעים
(61) בסביבה עסקית בה מחזור החיים של מוצרים הוא קצר, יש חשיבות גדולה ל
א. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוחב. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגון
ג. שימור נכסים ארגוניים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר
ד. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
(63) בתבתעשיית ההייטק לרוב לא מתקיים המודל הקלאסי של שוק-מכתיב-צרכים כי:
א. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפיםב. הלקוחות משנים את טעמם באופן מהיר ובלתי צפוי
ג. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ד. השוק מתקשה לחזות את צרכיו העתידיים ואלה נגזרים מהתקדמות הטכנולוגיה
(64) כמות הסטארט-אפים הנפתחים בכל שנה מעידה על בטחון תעסוקתי סביר
א. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורחב. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה וגם לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ג. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה
ד. נכון, כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
(65) עבודה בשירות המדינה משתלמת פחות מעבודה בהייטק
א. כל אחד והעדפותיו: המדינה מציעה בטחון תעסוקתי גבוה ועומס עבודה מתוןב. נכון, ולכן כל עובד מדינה שמתקבל לחברת הייטק עובר אליה מיידית
ג. נכון, אבל במונחי שכר לשעת עבודה, המדינה עדיין מציעה עסקה טובה יותר
ד. לא נכון, מנהל בכיר בשירות המדינה מרוויח לא פחות ממקבילו בהייטק
(68) מספר הפעמים בהן קרן הון סיכון תחליט על השקעה במיזם נתון
א. אינו מוגבל: קרן תתחייב תמיד להשקעות המשך, אחרת המיזם לא יתרומםב. מוגבל לרוב לפעם-פעמיים לכל היותר: אחרת לא יישאר לה כסף להשקעות בחברות נוספות
ג. לרוב מוגבל לפעם אחת: אם המיזם מוצלח ? סבב גיוס אחד ממילא יספיק לו
ד. איננו קבוע: לרוב ייערכו מספר סבבי גיוס ובכל אחד הקרן תקבל החלטת השקעה בלתי תלויה
(69) השוני המהותי בין הקמת סטארט-אפ להקמת מיזם עסקי אחרים הינו
א. השילוב המשולש של אתגר טכנולוגי מורכב, מאמץ הקמה רב-תחומי וצורך בגיוס כספים מאסיביב. חיכוכים בין היזמים אודות כל אחד מהיבטי העסק: כספים, כוח אדם, ניהול וכו'
ג. אין משהו קשה במיוחד בהקמת סטארט-אפ, כל מיזם חדש קשה באותה מידה
ד. העדר הצורך למכור החל מהיום הראשון
(71) האתגרים הניהוליים הייחודיים למנהל בסביבת ההייטק הינם
א. שימור עובדים החשופים לפיתוי מקצועי ופיננסי מתמיד מצד מעסיקים אחרים ןניהול מגוון רב של טיפוסים: מאנשים יצירתיים ומפונקים ועד "גיקים" מוזריםב. אף תשובה לא נכונה
ג. האתגר הניהולי והטכנולוגי שבהקמת מיזם מאפס ותדמית הענף וחלומות ההתעשרות המהירה
ד. הצורך בעמידה ביעדים, לוחות זמנים ותקציב כפי שמוכתבים ע"י ההנהלה וציפיות המשקיעים להחזר מהיר על השקעתם
(73) זמני הפיתוח הארוכים של מוצרים עתירי טכנולוגיה מהווים בעיה כי
א. עלות הפיתוח עלולה להתייקר ואז מחירי המתחרים יהיו נמוכים משלנוב. המתחרים עשויים להיות מהירים יותר ולהגיע לשוק לפנינו
ג. ללקוחות אין סבלנות להמתין ליציאת המוצר לשוק
ד. הסיכון לשינוי מהותי בשוק גדל: כניסת מתחרה, שינוי סדרי עדיפות לקוחות וכד'
(76) בהכנת תכנית עסקית למיזם חדש, האתגר של בניית תחזית ביקוש אמינה נובע מ:
א. העדר וודאות לגבי המימון העתידי של המיזם והקושי בגיוס כוח אדם איכותי שיצליח לפתח מוצר העומד בדרישות השוקב. אף תשובה לא נכונה
ג. העדר ידע לגבי קיומם ופעילותם של סטארט-אפים מתחרים בעלי מוצר דומה וקושי רב באומדן פוטנציאל השוק הכולל ובהערכת נתח השוק שיתפוס המיזם
ד. כל התשובות נכונות
(78) בעת התקנת פתרון אצל הלקוח הראשון, חששו העיקרי של מנהל הפיתוח הוא
א. מפני שעבוד משאבי הפיתוח לטובת הרצון לרצות את הלקוח הראשון בכל מחירב. מהקושי לגייס אנשי פיתוח שמסוגלים לייצג את החברה בכבוד מול הלקוח
ג. כי הלקוח ייגלה במהרה שהמוצר לא עומד בהבטחות של מנהלי הסטארט-אפ
ד. עלויות הפיתוח יצמחו בצורה דרמטית בגלל תקלות לא צפויות
(80) הפער בין מס' המיזמים שנפתחים בשנה לבין מס' הנסגרים מעיד על מצב הענף
א. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנסגרות, המהווה צילום מצב נוכחיב. מצב הענף נגזר רק מכמות החברות הנפתחות, המצביעה על מגמה עתידית
ג. נכון, אם כמות הנפתחות גדולה משמעותית מכמות הנסגרות ? המצב מצוין
ד. נכון, אולם חובה להתבונן גם במספר המוחלט של חברות שנפתחות בשנה
(82) בשוק טכנולוגי ועתיר ידע בו מחזור החיים של מוצר קצר במיוחד, יש חשיבות גדולה ל
א. שמירת רמת שכר נמוכה ככל שניתן כדי להגביל את הוצאות הארגוןב. חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון נצבר - המהווים נכסים ארגוניים מרכזיים
ג. תכנון מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך, כדי לקצץ בהוצאות הפיתוח
ד. תמחור מוצרים אגרסיבי, כדי להאריך את משך החיים שלהם ולהגדיל הכנסות
(83) עלייה בכמות הסטארט-אפים הנפתחים בשנה נתונה מעידה על גידול בבטחון התעסוקתי
א. כל התשובות נכונותב. לא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף בכמות הסטארט-אפים הנסגרים בכל שנה ולא נכון, הביטחון התעסוקתי משתקף גם בנתוני פיטורים מחברות שלא נסגרו
ג. כל התשובות שגויות
ד. נכון, כי פתיחתם מוכיחה שיש למועסקים בענף אינסוף אלטרנטיבות לתעסוקה וגם כי פתיחת חברות מוכיחה שהענף פורח
(85) המונח Seed Money בהקשר של מימון חברות סטארט-אפ מתייחס ל
א. הכנסותיה הראשונות של החברה ממכירות מוצר סדרתיב. סבב הגיוס המוסדי הראשון של החברה, לאחר הוכחת ההיתכנות הטכנולוגית
ג. המשכורת הראשונה שמושך היזם מהחברה לאחר שגייס כספים מקרן הון סיכון
ד. התשלום שתקבל החברה עבור התקנת האב-טיפוס אצל לקוח ראשון
(87) אספקת תחזית מכירות רבעונית נדרשת כתנאי מוקדם להנפקת חברה בבורסה
א. לא מדויק, התחזית נדרשת בחוק, אבל רק לאחר שהחברה כבר הונפקהב. לא נכון, זה מידע שלא רק שאינו נדרש, אלא אף אחד לא יאמין בו אם יינתן
ג. לא נכון, זהו מידע שרצוי שיינתן כדי לסייע להצלחת ההנפקה אך אינו חובה
ד. נכון, זוהי חלק מדרישת החוק לגבי שקיפות בהתנהלות חברות ציבוריות
(90) משקיע פיננסי הינו כזה השואף ליצירת
א. רווח ארוך טווח ממכירת חברה שקנה, באמצעות התערבות שוטפת בניהולהב. רווח מהיר ממכירת חברה שקנה, תוך מעורבות מזערית בהתנהלותה השוטפת
ג. סינרגיה טכנולוגית בין חברה שקנה לבין אחרות המצויות בתיק ההשקעות שלו
ד. רווח מקסימאלי מקניית חברות, ללא תלות ברמת הסיכון הנלווית לרכישתן
(97) פרוטוקול ישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית פתוח לעיון בעלי המניות
א. לא מדויק, הפרוטוקול זמין לעיון אולם רק בעת אסיפת בעלי המניות השנתיתב. לא נכון, דיוני הדירקטוריון עשויים לכלול מידע מסחרי רגיש ולכן הם חסויים
ג. נכון, זהו חלק ממדיניות השקיפות הנדרשת מחברה ציבורית על פי חוק
ד. מרבית החברות פותחות את הפרוטוקולים כולם, למרות שזהו נוהג ולא חובה
(98) חברה בורסאית חייבת בדיווח על מינויים של נושאי משרה כהגדרתם בחוק
א. נכון, אבל זוהי דרישה שאף אחד לא עומד בה ועם הזמן היא לא נאכפתב. נכון, קיים אפילו נוהל מפורט המחייב הודעה רשמית לבורסה על כל מינוי שכזה
ג. לא נכון, דיווחים הנוגעים לנושאי משרה מומלצים, אך אינם חובה
ד. לא מדויק, נדרש דיווח רק אודות שינוי בתפקיד מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון
(106) כשמשקיע אסטרטגי רוכש בעלות מלאה על סטארט-אפ, סביר שבטווח הארוך
א. יימחק את קו המוצרים שפיתח הסטארט-אפ ויורה לו לפתח מוצרים לצרכיוב. ייתן לסטארט-אפ להמשיך ולפעול באופן עצמאי ללא התערבות
ג. יתחיל להתוות לסטארט-אפ כיווני פעולה התואמים לאסטרטגיה הכוללת שלו
ד. ייפטר את ההנהלה הקיימת ויימנה אנשים מטעמו במקומם
(107) סטארט-אפ אופייני עלול שלא למכור תקופה ממושכת ממועד הקמתו בגלל
א. הצורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב שרק בסופו יעמוד לרשותו מוצר בר-מכירהב. התמקדות היזמים בפיתוח, במקום בשיווק ומכירה מהיום הראשון
ג. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
ד. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזית
(109) משקיע אסטרטגי הרוכש סטארט-אפ כדי להרחיב קו מוצרים קיים שלו ישאף
א. לשלב את הסטארט-אפ במבנה הארגוני הכולל שלו, גם במחיר פרישת מנהליםב. לשמר את המבנה הארגוני העצמאי של הסטארט-אפ לאורך שנים
ג. ליצור תחרות פנימית בין מוצרי הסטארט-אפ לבין מוצריו המקוריים
ד. למחוק את קו מוצרי הסטארט-אפ כדי שלא יתחרו במוצריו המקוריים
(110) מינוי בעל תפקיד המכונה "נושא משרה" בחברה ציבורית מחייב
א. אישור דירקטוריון ואסיפה כללית, וקיים גם נוהג לא מחייב של הודעה לבורסהב. אישור דירקטוריון בלבד: אין צורך לדווח על כך
ג. הודעה רשמית לבורסה על פי נוהל פורמאלי המוגדר בתקנות הרשות לני"ע
ד. אישור דירקטוריון בלבד, למעט מינוי מנכ"ל - המחייב גם אישור אסיפה כללית
(111) יזמים לרוב ידוללו, בעת גיוס כספי Seed לסטארט-אפ
א. בצורה קלה בלבד, כיוון שלרוב זהו רק סבב הגיוס החיצוני הראשוןב. אי אפשר לדעת: לעתים הדילול בשלב זה הוא גבוה, ולעתים - נמוך
ג. בצורה משמעותית, כי אי הוודאות בשלב זה גדולה, וגיוס כסף בסיכון גבוה משמעו דילול גבוה
ד. בצורה קלה בלבד, כיוון שהיזמים מצויים בשלב הזה בעמדת מיקוח מצוינת
(112) ברגע שהכנסת רגל לחברת הייטק ואתה מוכן לעבוד הרבה שעות ? אתה מסודר
א. נכון, חברות הייטק מעריכות את המשקיענים כי קשה למצוא עובדים כאלהב. נכון, גם אם יפטרו אותך תמיד תמצא אלטרנטיבה בקלות
ג. לא נכון, המאמץ לרכישת ידע מקצועי הוא אינסופי, והסיכון לפיטורים קיים תמיד
ד. לא נכון, כשיימצא עובד זול ממך - סביר שתפוטר בלי קשר לרמתך המקצועית
(113) אילו מהטיעונים הבאים אינו מועלה ע"י המבקרים את שוק העבודה בענף ההייטק
א. פרופיל העבודה מתאים רק לצעירים חסרי משפחה וללא מחויבויותב. התעסוקה בענף היא עסקת חבילה עם יתרונות וחסרונות ברורים
ג. השכר גבוה באופן שרק מחריף את הפערים החברתיים בישראל
ד. הצמיחה בענף אינה מסייעת לשוק העבודה המסורתי שנותר מאחור
(114) בנוסף לענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק, נהנים מפריחתו גם
א. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמוב. כלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
ג. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ד. יצואנים אחרים המייצאים לחו"ל ורוכבים על יוקרתה של ישראל כמעצמת הייטק
(115) הגורמים המשפיעים לחיוב על שילוב החרדים במעגל התעסוקה בהייטק הם
א. תרבות והשכלה תורניים המעודדים חשיבה לוגית וערכי משמעת לימודית ולחץ כלכלי היוצר שינוי תרבותי במגזר לטובת השתלבות גוברת במעגל העבודהב. אף תשובה לא נכונה
ג. כל התשובות נכונות
ד. הפער התרבותי-חברתי בינם לבין העולם החילוני ושליטתם הטובה בשפות והשכלתם הרלוונטית הרחבה
(116) יתרונם הגדול של מהנדסים ותיקים ומבוגרים בענף, שאינם בתפקידי ניהול, הוא:
א. אין להם שום יתרון אמיתי, ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתיב. שלעולם לא יחתרו תחת מנהליהם הצעירים ולא ינסו להוכיח את עליונותם
ג. ניסיון רב, שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ציפיות ריאליות מעצמם ומהסביבה
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטרו
(117) כיצד יכולה לפעול המדינה לעידוד השתלבות החרדים בתעשיית ההייטק
א. אף תשובה לא נכונהב. תמרוץ הפרט ליציאה לעבודה באמצעות הטלת מיסוי עודף על מובטלים
ג. למדינה אין תפקיד בעניין ? הבעיה היא רק של המסרבים לצאת לעבוד
ד. תמרוץ להקמת אזורי תעשייה בקרבת הקהילה ולהתאמתם לצרכיהם הייחודיים ובניית תשתיות לחיזוק השכלה: מכינות, תכניות הכשרה ייעודיות למגזר
(118) שיעור המהנדסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך, כיוון ש
א. אף תשובה לא נכונהב. כל התשובות נכונות
ג. זוהי בחירה אינדיבידואלית ולא ניתן לייחסה לגורמים חיצוניים וישנה אפליה מכוונת בקבלה ללימודי הנדסה
ד. תשתית החינוך במגזר הערבי חלשה יותר ומתקשה להכינם כראוי ללימודי הנדסה והקושי המתמשך במציאת תעסוקה במקצוע גרם לשינוי בהעדפות ההשכלה במגזר
(119) החסמים להשתלבות החרדים בצורה מקיפה יותר בתעסוקה בענף ההייטק הם:
א. העדר תמריץ כלכלי ועניין מקצועיב. אין חסמים אמיתיים, זהו רק מחסום פסיכולוגי של שני הצדדים שיש לשבור אותו
ג. השכלה או הכשרה, נכונותם להיכנס למעגל העבודה, יצירת תנאי סביבה מתאימים
ד. אך ורק נכונותם להתחיל לעבוד: יש להם את כל מה שצריך כדי להתחיל
(120) המנגנונים הממשלתיים לעידוד תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללים
א. תוכנית תמריצים למרכזי מו"פ בפריפריה שיעסיקו לפחות 20% אקדמאים ערביםב. חוק אפליה מתקנת בחברות פרטיות, המחייב מכסות העסקה לפי מגזר
ג. אין, ולא צריכים להיות חוקים המתערבים בשוק הפרטי. זה לא תפקידה של המדינה
ד. סבסוד שכרם של מהנדסים ערבים, ללא קשר לשיעורם בכלל עובדי חברה
(121) תוצרי הפעילות הפילנתרופית שמקורה בענף ההייטק כוללים
א. תרומות של יחידים ודחיפה משמעותית של עמותות ומעורבות תאגידית גוברת בפעילות חברתית ובקידום אוכלוסיות מוחלשותב. אף תשובה לא נכונה
ג. השפעה על מהלכים פוליטיים באמצעות הזרמת הון למועמדים לבחירות וקידום אינטרסים של הענף באמצעות חקיקה ומו"מ עם מקבלי ההחלטות
ד. תרומות בלבד
(123) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענףב. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשק
ג. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
ד. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
(125) הענפים הנלווים ונותני השירותים לענף ההייטק אשר נהנים מפריחתו כוללים
א. אף אחד מהםב. יבואנים וסוכנים של ציוד ומכשירים המתחרים במוצרי ענף ההייטק וכל ענף התרופות והכימיה
ג. אין ענפים נלווים שנותנים שירות לענף ההיטק
ד. שירותי מחשוב, ליסינג, הסעדה, תיירות, תחזוקה, אבטחה, ניקיון, מפעלי ייצור, קבלני משנה, מרכזי הכשרה מקצועית לעובדים
(126) הגלובליזציה גם מקדמת את ההייטק המקומי וגם מאתגרת אותו כי באמצעותה
א. מחירי הייצור יורדים וכך גם רווחיות החברותב. התחרות נהיית יותר ויותר אגרסיבית ועלויות הייצור עולות
ג. מהנדסים טובים עוזבים את ישראל בגלל העדר אתגר מקצועי משמעותי בארץ
ד. מוצר איכותי מגיע לכל קצוות תבל, אבל פיתוחו ויצורו יכולים לעבור מחר לכל מקום
(127) התאגדות עובדי הייטק באיגוד מקצועי עלולה לפגום בכושר התחרות של החברה
א. ייתכן, אבל הביטחון התעסוקתי של העובד חשוב יותר מהצלחת החברהב. לא נכון, עובדים מאוגדים הם עובדים זולים יותר ופרודוקטיביים יותר
ג. לא נכון, היא משרתת גם את המעסיק וגם את העובדים
ד. נכון, במתכונת של חוזה אישי יש למעסיק גמישות רבה בהתאמת ההוצאות להכנסות
(128) ענף ההייטק מעסיק אחוז נמוך מכוח העבודה בישראל ולכן השפעתו הכלכלית שולית
א. נכון, אמנם מועסקים בענף יחסית הרבה עובדים, אבל השפעתו מעבר אליהם זניחהב. לא נכון, הענף עצמו מעסיק כ-20% משוק העבודה בישראל
ג. לא נכון, הענף גם מייצר מקומות תעסוקה ישירים וגם מפרנס תעשיות נלוות רבות
ד. נכון, גם אם הענף לא היה קיים היו מקורות פרנסה אחרים לכולם
(130) מהנדסי הייטק מבוגרים יחסית שאינם בתפקידי ניהול מתקשים במציאת עבודה כי
א. חלקם הגדול לא מפנים את ההכרח לעבור לתפקידי ניהול בגיל מבוגרב. מתחיל להיווצר עודף שיטתי במהנדסים מנוסים בענף
ג. הענף צעיר ועדיין לא הפנים את היתרונות שבהעסקת מהנדסים מנוסים ובוגרים
ד. ציפיות השכר שלהם מוגזמות יחסית ליכולותיהם
(131) המגמות המרכזיות בענף ההייטק שהביאו להיווצרות פעילות פילנתרופית הינן
א. ההצלחה בחדירה לשוק ההון האמריקאיב. התרחבות מכירות הענף למדינות הסובלות מעוני (כדוגמת הודו ואפריקה)
ג. אף תשובה אינה נכונה
ד. התעשרות בכירים בענף ויצירת מעמד בינוני-גבוה רחב היקף בקרב מועסקי הענף והיווצרות תאגידי הייטק מקומיים בעלי יכולת כלכלית משמעותית גם ברמת המאקרו
(132) החסמים להשתלבות המגזר הערבי בצורה מקיפה בתעסוקה בענף ההייטק הם
א. מעגל קסמים של העדר אמונה בסיכויי קבלה לעבודה ופנייה לאפיקי תעסוקה אחרים ופסיכולוגיים ותרבותיים: הסתייגות וחששות של מעסיקים שאינם בהכרח רציונאלייםב. כל התשובות נכונות
ג. מי שמתאים מתקבל, ומי שלא מתקבל ? כנראה שאינו מתאים ואי-נכונותם של המעסיקים להנהגת אפליה מתקנת ככלי לסיוע למגזר חלש יותר
ד. אף תשובה לא נכונה
(133) יוזמות פרטיות המעודדות תעסוקת אקדמאים ערבים בענף ההייטק כוללות
א. אין דבר כזה יוזמות פרטיות שמעודדות זאתב. מרכזי הכשרה והשמה פרטיים המקדמים ומקשרים בין אקדמאים ערבים לתעשייה וחברות בבעלות משותפת של יזמים יהודים וערבים למתן שירותי פיתוח ומיקור חוץ
ג. סטארט-אפים הנוקטים במדיניות מוצהרת של אפליה מתקנת וקרנות הון סיכון המשקיעות אך ורק במיזמים של יזמים ערבים
ד. כל התשובות נכונות
(135) הנזקים למדינה מאי השתלבות המגזר הערבי בענף ההייטק כוללים, בין היתר
א. אין נזקים למדינה זה קשור למגזר הפרטיב. כל התשובות נכונות
ג. אפשרות להורדת עלויות ולהעלאת רמת המהנדס הממוצע ומעבר לעניין התדמיתי של אפליה לכאורה
ד. אובדן פוטנציאל צמיחה כתוצאה מאי שילובו של כוח עבודה זמין ומיומן ואובדן ההזדמנות לשיפור הלכידות החברתית במדינה ולסגירת פערים כלכליים
(136) מהמהו השלב בו עובד נוטה לשכוח כי עבודה בהייטק היא עסקת חבילה עם חסרונות
א. כשמוצגת בפניו חבילת השכר המפתה וכשהוא מפוטר בזמן קיצוצים, ונזכר להתלונן על העדר הביטחון התעסוקתיב. כאשר קידומו נעצר בגלל ביצועים בינוניים
ג. כאשר הוא חווה בתדירות יומית את העבודה הקשה והסביבה התובענית
ד. ההפרש בין הציפיות לאכזבות
(139) בבחינת קבלת מעמד "מפעל מאושר" ייבדקו, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. נכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי ומחירי המכירה של תוצרי המפעל ונכונות הבעלים להשקיע מכספם במיזמים בפריפריה מעבר למפעל הספציפי
ג. עד כמה המפעל והעובדים בו מאושרים ושבעי רצון מהתנאים ומהשכר
ד. כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות תוצרי המפעל בשווקים בינלאומיים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה, ערך מוסף גבוה
(142) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים?
א. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיהב. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ג. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
ד. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
(143) המענק בתכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed יוקדש לרוב ל:
א. בניית אב-טיפוס, ביצוע סקר שוק והכנת תכנית עסקית והגשת בקשות לפטנט ומאמצי שיווק ראשונייםב. אף תשובה לא נכונה
ג. פגישות ראשונות עם לקוחות לבדיקת מידת העניין שלהם במוצר ומימון שכר היזמים ושכירת משרדים
ד. ליצור תנופה ראשונית למשקיעים מבחוץ להשקיע במיזם
(144) מדוע קובע חוק המו"פ התניות מיוחדות על הוצאת קניין רוחני מחוץ לישראל
א. כדי ברגע שהקניין הרוחני מוצא מהארץ, אין שליטה איזה שימוש ייעשה בוב. כדי למנוע מחברות זרות לנצל את הידע וההשכלה בישראל לתועלתן
ג. כדי שמדענים ומהנדסים ישראלים לא יעזבו את הארץ
ד. כדי שהפוטנציאל למנף את תוצרי המו"פ ליצירת מקומות תעסוקה מקומיים לא יאבד
(145) מטרת תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. קידום המיזם הטכנולוגי לשלב בו יוכל לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחורב. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ג. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
ד. סינון רעיונות בשלב מקדמי ואיתור המיזמים בעלי מירה הסיכויים להצליח
(147) תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed מציעה
א. מערכת קישורים בין מיזמים למשקיעים לצורך מציאת מימון למיזם בהקמהב. סיוע בהקמה, ניהול ופיתוח העסק בשנתיים הראשונות להקמתו
ג. פטור ממסים על רווחים ממכירות בשנתיים הראשונות להקמת המיזם
ד. מימון עד 85% מתכנית עסקית של מיזם בהקמה עד תקרה של 200,000 ?
(148) תוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה מציעה
א. השקעת מדינה בגובה זהה להשקעת משקיע חיצוני לפי התכנית העסקית לשנתיים ואופציה קצובה למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריביתב. רכישת בעלות מלאה ע"י המדינה לסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוני והחזרת השקעה למשקיע החיצוני אם תוך שנתיים הסטארט-אפ לא מתרומם
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. בדיוק כמו שמציעה תוכנית תנופה אך למשתמש המתקדם יותר
(150) המטרות המוצהרות של חוק המו"פ, כוללות, בין היתר
א. כל התשובות נכונותב. יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי והגדלת התועלת הכלכלית למשק, מעבר לזו הצומחת למעורבים ישירות במו"פ
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. צמצום הצורך בשימוש בכוח אדם בפעילות מו"פ ומעבר לאוטומציה מלאה והגדלת הרווחיות ליזמים הפעילים במו"פ והקטנת עלויותיהם
(151) כשכשאומרים: ההשקעה הלאומית היחסית במו"פ בישראל היא הגבוהה בעולם, הכוונה
א. שבתקציב המדינה מוקצה למימון פעילות מו"פ אחוז מהתמ"ג שהינו הגבוה בעולםב. שחברות מקצות למו"פ בארץ יותר מאשר בכל מדינה בעולם בסכומים מוחלטים
ג. שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בהיקף שאף חברה פרטית בעולם לא מתחרה בו
ד. שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים יותר כסף מכל מדינה בעולם
(152) השיקולים לאורם מחליטה מדינה על הקצאת משאבי התמיכה שלה במו"פ כוללים
א. כל התשובות נכונותב. ייצור מקסימום מקומות תעסוקה באזורים ובשכבות אוכלוסייה הזקוקים לכך ואיתור הפעילות שעשויה לייצר יתרון תחרותי וכלכלי בר קיימא בשוק העולמי
ג. יצירת שליטה בכיווני ההתפתחות של התעשייה
ד. יצירת חסכון מקסימאלי בעלויות עובדים
(155) חוק המו"פ אוסר על הוצאת קניין רוחני ממדינת ישראל
א. השאלה לא רלוונטית - ממילא אין אפשרות לפקח על הוצאתו מהארץב. לא מדויק, בתנאים מסוימים ניתן להוציאו, בכפוף להסדר תמלוגים בגינו
ג. נכון, אם הוא מוצא לחו"ל מדינת ישראל לא מרוויחה מהמו"פ בו היא השקיעה
ד. לא נכון, פעם היו הגבלות על הוצאתו והם הוסרו כדי להקל על הענף
(159) קרן דו-לאומית הינה מנגנון לתמיכה בפרויקטים של
א. ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייה ? על פי המדינות מקימות הקרןב. חברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ג. שיתוף פעולה מבוסס מו"פ תעשייתי בין חברות משתי המדינות מקימות הקרן
ד. חברות סטארט-אפ מכל אחת מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
(160) כאשר מדובר בהטבה במסלול מימון, נותן חוק המו"פ תמיד מענק חד פעמי
א. לא מדויק, לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרךב. לא נכון, ההטבה תמיד תהיה בצורת הלוואה שניתנת מיידית על כל הסכום
ג. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
ד. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזם
(161) תכנית "תנופה ירוקה" מיועדת למימון מיזמים בתחילת דרכם המבקשים לבצע
א. פרויקטי פיתוח משותף עם חברות רב לאומיות מתחום האנרגיה והמיםב. EXIT מהיר על בסיס טכנולוגיה "ירוקה" שפיתוחה הושלם זה עתה
ג. בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של מוצרים בתחומי אנרגיה ומים
ד. סקרי שוק ובדיקה בקרב לקוחות פוטנציאליים באשר למוצרים "ירוקים"
(163) שילוב טוב יותר של האוכלוסיה החרדית בתעסוקה בענף ההייטק
א. המדינה תציע למבקשים להשתלב בענף תמריצים כלכליים ייחודייםב. נכונותם להיכנס למעגל העבודה תעלה והמעסיקים ייצרו תנאי סביבה המותאמים טוב יותר לאורח חייהם
ג. יווצר להם תמריץ כלכלי להשתלב בענף
ד. יתקיים מיתאם טוב יותר בין השכלתם לבין צרכי הענף ודרישותיו הייחודיות
(164) חבילת ההטבות המוצעת במסגרת תוכנית החממות כוללת
א. ניהול בידי היזם והותרת הטיפול בפיתוח ביד המדינהב. הנחיה מקצועית, מימון כספי, משרדים וסיוע להפיכת רעיון למוצר עם יתרון בשוק הבינ"ל
ג. בעיקר מימון - כל השאר אינו משמעותי בעיני היזם הממוצע
ד. הוצאת ענייני האדמיניסטרציה והשיווק מידי היזם כדי לאפשר לו התמקדות בפיתוח בלבד
(165) חוק המו"פ מתנה אישור בקשת מענק בעמידה, בראש וראשונה, בקריטריון של
א. רמת מורכבות טכנולוגית של פעילות המו"פ שאינה חורגת מהגדרות החוקב. עמידה ברמת סיכון עסקי סביר - כפי שמוגדר בחוק
ג. קיום סיכוי סביר ליצירת מוצר אשר יקדם את מטרות החוק (למשל: יצירת מקומות עבודה בתעשייה, קליטת כוח אדם מדעי)
ד. אין קריטריון אחיד: בסוף הכל נתון לשיקול הדעת של צוות המדען הראשי
(166) התכלית לקיומה של קרן דו-לאומית הינה יצירת מנגנון
א. חלוקת תפקידים על פי החוזק היחסי של כל מדינה: למשל ייצור במדינה אחת ופיתוח במדינה שנייהב. תמיכה בחברות ישראליות המעוניינות לייצא למדינה החברה השנייה, אך לא להיפך
ג. להקמה משותפת של חברות סטארט-אפ משתי מהמדינות החברות ? ובמימון משותף של שתיהן
ד. ליצירת שיתוף פעולה בין חברות בשתי המדינות מקימות הקרן, שיתבסס על מו"פ תעשייתי
(167) ההטבות הכלולות בתוכנית "הזנק" של משרד התמ"ת לסטארט-אפים בהקמה הינן
א. התחייבות של המדינה לרכוש בעלות מלאה בסטארט-אפ המתקשה להשיג מימון חיצוניב. השקעת "שקל כנגד שקל" של המדינה אל מול השקעתו של משקיע חיצוני - לפי התכנית העסקית לשנתיים הראשונות ומתן אפשרות תחומה בזמן למשקיע החיצוני לקנות את חלק המדינה במחיר השקעתה + ריבית
ג. אופצית מכירה למדינה הניתנת למשקיע החיצוני בתסריט כשלון של הסטארט-אפ
ד. כל התשובות נכונות
(168) הטבה במסלול מימון של חוק המו"פ מבוססת על מתן מענק חד-פעמי הניתן למיזם
א. לא נכון, ההטבה היא בצורת תמלוגים שנתיים ממכירות המיזםב. נכון, או שמתקבל כל הסכום מיד, או שבכלל לא
ג. לא נכון, ניתנת בחירה למיזם האם לקבל הלוואה מיידית או מענק מותנה בעמידה באבני דרך
ד. אמנם זוהי המתכונת הבסיסית, אולם לעתים ההטבה מאושרת רק כהלוואה, או בתשלום לפי אבני דרך
(169) החממות הטכנולוגיות החלו לקום בשנות ה-90 הודות ל
א. לחץ המתמשך שיצרה האבטלה הגבוהה על מקבלי ההחלטותב. רמת השכר הנמוכה במגזר העסקי שאיפשרה את הקמתן תוך שמירה על רמת הוצאות ממשלתית נמוכה
ג. כל התשובות נכונות
ד. שאיפתה של המדינה למנף את יכולותיהם של העולים להגדלת הצמיחה והשגשוג ומדיניות הממשלה שהאיצה את קליטת שטף המדענים העולים מברה"מ
(170) ההטבה המרכזית שהציעה תכנית "יוזמה" למשקיעים זרים הייתה
א. אופציה בת 5 שנים לרכישת הסטארט-אפים בהם השקיעו, במחיר ידוע מראשב. הטבות מס לתקופת השקעתם בקרן, שנקבעה על 5 שנים
ג. זכות למכור למדינה את הסטארט-אפים בהם השקיעו תוך 5 שנים מההשקעה
ד. אופציה לקניית חלק המדינה בקרן ההשקעה במחיר ידוע מראש בתום 5 שנים להשקעתן
(172) עובדי קרן הון סיכון (לרבות מנהליה) מתוגמלים בדרך כלל באמצעות
א. שכר רגיל ומניות בקרן עצמהב. אחוזים ממכירות חברות הפורטפוליו
ג. שכר רגיל, כאשר הבכירים עשויים להנות מאופציות למניות חברות הפורטפוליו ומאחוז מרווחי הקרן
ד. שכר המשולם מכספי הקרן, כאשר הבכירים עשויים ליהנות גם משכר מסוים מחברות הפורטפוליו
(173) ההרכב האנושי של סטארט-אפ אופייני שזה עתה קם יהיה, במרבית המקרים
א. בראש ובראשונה אנשי שיווק, כשלעתים חוברים אליהם אנשי טכנולוגיה המכירים את התחום הספציפיב. קבוצת בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי לתחום ולעתים גם בעלי רקע ניהולי או שיווקי
ג. אין חוקים: כל סטארט-אפ נראה שונה לחלוטין מבחינת ההרכב האנושי שלו
ד. קבוצה הטרוגנית של מנהלים מכל הענפים: כספים, משאבי אנוש, שיווק וכו'
(177) בעולם ההייטק, מונחים כמו חדשנות, יצירתיות, ידע טכנולוגי וניסיון הינם
א. הנכס העיקרי של הארגון, הטמון בהון האנושי שבוב. הכלי המרכזי בידי ההנהלה לשמירת מוטיבציה ותגמול עובדים
ג. אוסף כל המידע והמסמכים המתעדים את מוצרי הארגון, תכניות הייצור וכד'
ד. הבסיס להקטנת תלותו של הארגון בעובדים ובנטייתם לעבור בין מקומות עבודה בתדירות גבוהה
(178) צפוי שסטארט-אפ לא ימכור תקופה ממושכת לאחר הקמתו בגלל
א. העדר יכולת לממן את פעילות השיווק היקרה בשווקי מטרה רחוקים פיזיתב. תהליך הפיתוח הארוך והמורכב שרק בסופו עומד לרשותו מוצר בר-מכירה
ג. נטיית היזמים (שהם לרוב אנשי טכנולוגיה) לעסוק בפיתוח, במקום לרוץ לשטח ולהתחיל למכור מהיום הראשון
ד. רשלנות משקיעים בהכוונת הסטארט-אפ: משקיע זהיר היה מונע זאת
(179) התועלת העיקרית מזליגת מהנדסים ומנהלים מההייטק לכלל התעשייה נובעת מ:
א. הנחלת ערכים כמו ניהול גלובאלי, תחרותיות אינטנסיבית וחדשנות בכלל המשקב. מציאת תעסוקה אלטרנטיבית למהנדסים ומנהלים שנפלטו מהענף
ג. חסכון למדינה של תשלום דמי אבטלה לעובדים יקרים במיוחד
ד. ההבנה המתפשטת שיש במדינה עוד ענפים חוץ מהייטק שצריך לדאוג גם להם
(180) פריחת ההייטק מסייעת לענפים נוספים המעניקים לו שירותים שונים, אולם גם ל
א. נזק כלכלי כתוצאה של הפרשי השכר בין הבחירים לזוטריםב. מנגנון שירות המדינה, הנדרש לתת לענף ההייטק שירותים משופרים
ג. אף אחד. המדינה לא באמת מרוויחה מהעניין, למעט המועסקים בענף עצמו
ד. יצרנים מקומיים שונים, המייצרים רכיבים ומערכות משנה המשולבים במוצרי ההייטק וכלל המשק, בשל הצריכה המוגברת של מועסקי הענף, הנהנים מהכנסה גבוהה
(181) הרעיון המרכזי על בסיסו נוסדה תכנית "תנופה לשדרוג תעשייה מסורתית" הינו
א. לאפשר הרחבת קיבולת ייצור במפעלי תעשייה מסורתיתב. התייעלות במפעלי תעשייה מסורתית באופן שיקטין את הצורך בכוח אדם
ג. העלאת שכר לעובדי מפעלי תעשייה מסורתית באמצעות שדרוג המיכון במפעלים
ד. הטמעת מו"פ ככלי לקידום חדשנות במפעלי התעשייה המסורתית והמעורבת
(183) המודל המקובל לפיו "השוק מכתיב את צרכיו" אינו מתקיים בתעשיית ההייטק כי:
א. בענף עתיר טכנולוגיה השוק לרוב מתקשה לחזות למה יזדקק בעתיד וביקושים "נולדים" מרעיונות חדשניים ולא מצרכים בלתי ממומשיםב. בהעדר תחרות, אנשי הטכנולוגיה לוקחים את השוק לאן שהם בוחרים
ג. פיתוח של מוצרים חדשים מוכתב ע"י אנשי כספים המממנים סטארט-אפים
ד. הלקוחות משנים את טעמם על פי אופנות וללא קשר לצרכיהם האמיתיים
(185) הגדרת מאפייניו של מוצר חדשני המיועד לענות לצורך עתידי מאתגרת, כיוון ש:
א. עלויות הפיתוח הגבוהות ולוח הזמנים הארוך הנדרש להשלמת הפיתוח מסבכים מאד את התהליךב. לרוב, ליזמים ישנה היכרות מאד מוגבלת עם שוק המטרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי
ג. לקוחות אינם מעוניינים להקדיש מזמנם לסייע בתהליך האפיון
ד. השוק מתקשה לספק משוב לגבי צרכיו העתידיים (בניגוד לאלה העכשויים)
(186) גורמי אי-הוודאות המשמעותיים בחיי סטארט-אפ כוללים לרוב את
א. שאלת היכולת לגייס הנהלה מקצועית בשלב ההקמה ויכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקייםב. שאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
ג. יכולת היזמים ליישב את המחלוקות הטבעיות ביניהם, נוכח הלחץ התמידי לעמוד ביעדים העסקיים
ד. שאלת הצלחת הפיתוח והיכולת לייצר את המוצר ושאלת היכולת להמשיך לממן את הפעילות עד הגעה לרווחיות
(187) השגת מימון להמשך פעילות הסטארט-אפ מהווה מרכיב
א. מרכזי בפעילות מנהליו לקראת מועדי הגיוס שנקבעו מראש, אך לא באופן שוטףב. זניח מזמנם של מנהליו ? הם עסוקים בעיקר בפיתוח ובניהול שוטף
ג. ככל המרכיבים הניהוליים, שכן מרגע שהקרנות מבטיחות מימון - הן עומדות במילתן
ד. מרכזי בשגרת עבודת מנהליו, גם על חשבון הניהול השוטף, אך הוא בלתי נמנע
(188) התכלית המרכזית של תוכנית "תנופה" לטיפול במיזמים בשלב ה-Pre Seed הינה
א. איתור מיזמים בעלי סיכויי הצלחה מיטביים וסינונם מכלל המיזמים הפועלים בכל תת-ענף בתעשייהב. קידום הקמת מפעלי ייצור בפריפריה
ג. הבאת מיזם לרמת בגרות שתאפשר לו לגייס הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור
ד. מציאת מקור תעסוקה למדענים עולים שאינם מוצאים עבודה בתחום התמחותם
(190) כיצד מנסה הממשלה לוודא שהכספים שהיא מקצה למימון מו"פ אינם מתבזבזים
א. באמצעות מערכת דיווח תקופתית ומפורטת שכל יזם נדרש לפעול על פיהב. באמצעות פיקוח הדוק ביותר על השימוש בכספיה לאחר שחילקה אותם
ג. ע"י השקעה משותפת בפרויקטים עם המגזר הפרטי, תוך הימנעות ממעורבות בניהול
ד. ע"י הקפדה להשקיע אך ורק בפרויקטים המנוהלים על ידה בלבד
(192) בנוסף לדחיפה הכלכלית שהתעשייה מייצרת למחקר האקדמי, היא תורמת גם
א. בתחומי ההוראה וההנחיה המקצועית המוענקת לסטודנטים (למשל: בפרויקטי גמר)ב. בהעסקת מרצים על חשבונה, כאשר האקדמיה סובלת מחוסר תקציבים
ג. לבניית מעבדות ובניינים בתחומי פעילות המקדמים את האינטרס הכלכלי שלה
ד. בקביעת סדרי העדיפות של המחקר האקדמי הבסיסי
(193) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")ב. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
ג. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
ד. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוח
(196) בהיבט התדמית כלפי השוק, התועלת שמפיקה התעשייה משת"פ עם האקדמיה הינה?
א. אין תועלת תדמיתית ? רק תועלת כלכלית של חסכון בעלויות פיתוחב. היכולת לשווק את מוצריה תחת שם המותג האקדמי של המוסד עימו שיתפה פעולה
ג. חותמת האיכות שמביאה האקדמיה לתוצרי התעשייה ("נבדק במעבדות הטכניון")
ד. היכולת לקצץ בעלויות הפיתוח, כתוצאה מחותמת הכשרות שמביאה האקדמיה
(198) המסגרת המסחרית-עסקית המקובלת למינוף כלכלי של המחקר האקדמי הינה
א. תקנון האוניברסיטה המגדיר את זכויות החוקר בתוצאות המחקר שלוב. ע"י הסכמים אישיים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקר
ג. באמצעות הסכמי רישוי עם חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות
ד. באמצעות מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
(199) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיהב. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
ג. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ד. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
(200) המונח Disruptive Technology בהקשר של מחקר אקדמי לטובת התעשייה מציין
א. פיתוח טכנולוגיה שאינה מהווה רצף התפתחותי לקודמת לה, אלא יוצרת פריצת דרךב. מצב בו השוק עדיין אינו בשל לקליטה של טכנולוגיה חדישה שזה עתה פותחה
ג. מצב בו הטכנולוגיה אינה בשלה ועשויה לעכב הוצאת מוצר חדש לשוק
ד. טכנולוגיה שפיתוחה עשוי להקשות על ייצור מוצרים חדשים בגלל מורכבותה
(201) הסכם רישוי ותמלוגים בין חברה תעשייתית וחברת יישום אקדמית מאפשר
א. למוסד האקדמי להתבסס במחקריו על תוצרי הפיתוח של החברה, ללא תמלוגיםב. למוסד האקדמי שימוש במוצרי החברה התעשייתית, תמורת תמלוגים מהכנסותיו
ג. לשני הצדדים להשתמש בתוצרי המחקר של הצד שמנגד, ללא תשלום תמלוגים
ד. לחברה שימוש בקניין הרוחני שהושג במחקר האקדמי, תמורת תמלוגים מהכנסותיה
(202) העברה יעילה של ידע מהאקדמיה לתעשייה תורמת לכלכלת המדינה
א. באמצעות הגדלת החדשנות בתעשייה המסייעת בתורה להגדלת התל"גב. בצורה מוגבלת בלבד, שכן תשומת הלב המחקרית מוסטת מהמחקר היישומי
ג. באמצעות מעבר של אנשי מחקר תיאורטי לתפקידים יצרניים יותר
ד. על ידי כך שאנשי תעשייה מובטלים חוזרים לאקדמיה להורות בה
(203) חברת היישום/מסחור האקדמית פועלת אך ורק באמצעות הסכמי רישוי ותמלוגים
א. לא נכון, היא תמיד תעדיף סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווחב. נכון, חברה אוניברסיטאית לעולם לא תרצה להתעסק עם בעלות על סטארט-אפ
ג. לא נכון, לעתים היא תבחר לקבל אחזקת מיעוט בחברת הסטארט-אפ הרלוונטית
ד. נכון, חברה אוניברסיטאית היא מוסד ללא כוונת רווח ולכן אסור לה להרוויח
(204) הרעיון העומד בבסיס תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) הוא
א. שהשקעה במחקר טכנולוגי בסיסי תקדם בסופו של יום את התעשייה והכלכלה כולןב. שאם לא נכוון את האקדמיה את מה לחקור ? תקציבי המחקר יבוזבזו לריק
ג. שאיכות הפיתוח בתעשייה נמוכה מאד ויש לגייס את האקדמיה לשיפור המצב
ד. שחייבים לתמרץ את התעשייה להשקיע במימון מחקרים אקדמיים
(209) מעורבות ממשלתית יכולה לסייע בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות
א. אף תשובה לא נכונהב. חקיקה המחייבת מכסות של ביצוע מחקרים בתחומים נתונים והכתבת תחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות עצירת תקציבים
ג. בניית מנגנוני תיאום והכוונה המסייעים בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר ויצירת תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
ד. כל התשובות נכונות
(211) התועלות שמפיקה התעשייה מיחסי קירבה לאקדמיה כוללות, בין היתר
א. מנגנון שיטתי להכשרת עובדי העתיד בתעשייה, המאופיין תוך התחשבות בצרכיה וגישה לציוד מחקר מתוחכם שלרוב אינו זמין לתעשייה (למשל: מיקרוסקופ אלקטרוני)ב. יכולת לשלוט על סדרי העדיפות של כלל המחקר האקדמי הבסיסי
ג. קבלת ממצאים מחקריים לידיה ללא עלויות
ד. אף תשובה לא מדוייקת
(212) מסלול "מאגד" בתכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) בנוי על יצירת מאגדי מחקר:
א. נפרדים עבור חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים ? כל אחד לפי צרכיוב. בתחומים בהם המדינה סבורה שקיימת חולשה מחקרית שיש לטפל בה בהקדם
ג. כל התשובות נכונות
ד. שתוצרי המחקר שלהם יוכלו לשמש כל חבר במאגד לצרכיו המחקריים או העסקיים ושל חברות עסקיות ומוסדות מחקר, בתחומים שלישראל יש בהם יתרון יחסי
(213) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מושתתת בהיבט הכלכלי על מתן תמריץ ל:
א. שת"פ בין מוסדות מחקר שונים, במימון חלקי של המדינה, ללא דרישה לתמלוגיםב. מחקר במסגרת אקדמית הממומן כולו ע"י המדינה, ללא דרישה לתמלוגים
ג. מחקר במסגרת תעשייתית טהורה, במימון חלקי של המדינה, עם דרישה לתמלוגים
ד. שת"פ מחקרי של אקדמיה ותעשייה ע"י השתתפות במימונו, ללא דרישה לתמלוגים
(214) תכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טכנולוגי) מציעה מסלולי תמיכה שונים ל
א. מוסדות אקדמיים המעוניינים לייצר מוצרים סופיים ללקוחב. מחקרי תשתית בתחומים כמו: ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות מים
ג. פיתוח מוצרים סופיים בתחומי התוכנה והחומרה
ד. חברות תעשייתיות המעוניינות לבצע מחקר אקדמי ללא מטרות יישומיות-עסקיות
(218) כדי להפיק את מיטב התועלת לתעשייה מהמחקר באקדמיה, יש צורך
א. לכוון את התעשייה לפעילות עסקית המותאמת ליכולות המחקריות באקדמיהב. לייצר מנגנוני העברת ידע , מימון ושיתופי פעולה רב תחומיים בין הצדדים
ג. להגביל את המחקר האקדמי לתחומים שבהם ניתן להפיק ממנו תועלת עסקית
ד. לתת לכל צד לעסוק בשלו, בלי הפרעות מהצד שמנגד
(220) הסכם מסחור אופייני של טכנולוגיה שפותחה באקדמיה והועברה לתעשייה יכלול
א. מנגנון תמלוגים לחברת היישום האוניברסיטאית בלבד ולא לחוקרים עצמםב. תשלום חד פעמי להנהלת האוניברסיטה ? לכיסוי הוצאות המחקר הרלוונטי
ג. מנגנון לתשלום תמלוגים הן לחברת המסחור והן למדענים שפיתחו את הטכנולוגיה
ד. מנגנון תמלוגים לחוקרים בלבד ? הם הרי אלו שהמציאו את הטכנולוגיה הרלוונטית
(221) המנגנונים המקובלים להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כוללים, בין היתר [לא בטוח בתשובה]
א. תשלום שכרם של חוקרים באקדמיה על ידי חברות תעשייתיותב. מתן גישה חופשית לאנשי תעשייה לכלל הממצאים של מחקרים אקדמיים
ג. כל התשובות נכונות
ד. ייעוץ של אנשי אקדמיה לאנשי התעשייה, כמומחים לתחומים ספציפיים ורישוי פטנטים לטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה
(222) העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה מתבצעת לרוב באמצעות מנגנונים כמו [לא בטוח בתשובה]
א. הרשאה גורפת לחברות תעשיתיות לשימוש בתוצרי מחקר אקדמי ספציפי, תמורת התחייבות שלא למסחרם ללא אישורב. מתן הרשאה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות שפותחו באקדמיה דרך מנגנוני רישוי פטנטים
ג. מימון שכרם של חוקרים באקדמיה לתקופה מוסכמת על ידי חברות תעשייתיות ושכירת שירותיהם של מומחים מהאקדמיה כיועצים לפרויקטים תעשייתיים ספציפיים
ד. כל התשובות נכונות
(223) האקדמיה מפיקה תועלת ממסחור קניין רוחני שפותח בה באמצעות [לא בטוח בתשובה]
א. ניתוב המחקר המדעי לכיוונים מעשיים וכלכליים במקום למחקרים תיאורטיים ללא תכליתב. שימוש בתמלוגים כמקור מימון משמעותי ביותר למחקרים אקדמיים
ג. הפיכתם של התמלוגים לתמריץ כלכלי לביצוע מחקרים מעמיקים יותר
ד. שימוש בתמלוגים כמכשיר ליצירת פיתוי לאנשי תעשייה לחצות את הקווים לאקדמיה
(225) הפלטפורמה באמצעותה גופים אקדמיים ממנפים כלכלית את תוצרי המחקר המבוצע במסגרתם הינה
א. כריתת חוזים ישירים בין החוקר לחברות התעשייתיות המעוניינות בתוצאות המחקרב. שימוש במנגנוני מימון חיצוני של תהליך רישום הפטנטים שנוצרו באקדמיה
ג. חברות היישום/מסחור האוניברסיטאיות הנושאות ונותנות עם חברות על מתן הרשאה לשימוש בתוצרי המחקר תמורת תמלוגים
ד. הסתמכות על תקנון האוניברסיטה בו מוגדרות זכויות החוקר בתוצאות המחקר אותו הוא ביצע
(226) שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מייצר תועלת תדמיתית לאקדמיה בהיבטים כמו
א. היכולת להשתמש בשמן של החברות עימן היא עובדת כ"תו איכות" ליכולותיה המחקריותב. יכולתה של האקדמיה להצביע על תוצרי מחקר שביצעה, ואשר הפכו למוצרים בעלי ערך (למשל: תרופות)
ג. אין לאקדמיה תועלת תדמיתית משיתוף פעלוה כאמור, שכן האקדמיה אינה עוסקת בשיקולי תדמית
ד. היכולת לגייס את יוקרתן של החברות עימן היא עובדת להשגת מימון למחקרים נוספים
(227) איזו בעייתיות טמונה במשקל הגבוה שנותנת ישראל להשקעה בהייטק
א. חשיפה גבוהה למשברים בענף ההייטק, בהעדר גיוון מספיק בתמהיל הייצוא שלה ו הזנחה מסוימת של תעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקהב. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. תחרות קשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם
(228) העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
א. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לוב. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')
ג. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ד. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
(229) הגורמים להיווצרותה של "טבע" כענק ישראלי-גלובאלי, כוללים, בין היתר
א. השקעות עתק בהשתלטות על מתחרים כדי להוציאם מהשוק בכל מחירב. התגברות על חסמים תרבותיים ושימוש במתודולוגיות ניהול גלובאלי סדורות והתרחבות שיטתית באמצעות אסטרטגיות רכישות חובקת עולם
ג. התבססות על מאגר מנהלים בינ"ל כדי לעקוף את מגבלות הניהול הישראלי האופייני
ד. כל התשובות נכונות
(230) האם נכון היה לישראל שתמהיל ההשקעה שלה במו"פ יידמה לשאר הOECD
א. כן, תמהיל הOECD משקף כלכלה בריאה וישראל חייבת לישר עימו קו בדחיפותב. לא, ישראל חזקה בהייטק, והיא צריכה למצות את המיטב מהחוזק הזה
ג. כן, השענות על ההייטק היא קטסטרופה ממשמשת ובאה, וישראל בדרך לשם
ד. לא בהכרח, לכל מדינה יש יתרונות יחסיים משלה, אבל גיוון מסוים בתמהיל עדיף
(231) הצלחות ההייטק בתחומים כמו תקשורת, אינטרנט וטיפול בבסיסי נתונים נובעות מ
א. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שניםב. היכולת להגיע בהם להישגים גם ללא השקעות עתק במחקר תשתיתי ארוך שנים
ג. הידע הייחודי שנצבר בתחומים אלה עוד משנותיה הראשונות של המדינה
ד. צירוף מקרים בלבד, שהפך עם השנים למגמה שאיש אינו מנסה לשנותה
(234) היתרונות של התעשייה הביטחונית הישראלית נגזרים, בין היתר, מ
א. זמינותו של צה"ל כשדה ניסויים למוצריה והיותו מותג מקדם מכירות אפקטיביב. תקציבי הפיתוח העצומים המוזרמים לתעשייה ע"י המדינה
ג. עלותו הזולה של המהנדס הישראלי יחסית למהנדסים בשאר העולם
ד. תשתית המחקר הביטחוני הזמינה לתעשייה, גם במונחים עולמיים
(237) ההתמודדות עם האיום על ההייטק הישראלי מכיוון סין והודו צריכה להתבסס על
א. כל התשובות נכונותב. הוזלת עלויות ייצור ושכר מהנדסים
ג. התמקדות בתחומים בהם יש לישראל יתרון יחסי וידע נצבר שקשה להדביקו ו ההכרה כי המלחמה בחזית היתרון לגודל והמחיר הזול אבודה מראש
ד. ההכרה כי המהנדס הסיני או ההודי איננו ברמה המשתווה או מאיימת עלינו
(239) המונח "השקעה במו"פ אזרחי" של מדינה מתייחס ל
א. כלל ההקצאות בתקציב המדינה לפעילות מו"פ: מחקר אקדמי, תמיכה בתעשייה וכו'ב. הסכום אותו משקיעה המדינה במימון פרויקטים תעשייתיים מטעמה
ג. הכספים הישירים בלבד המוזרמים לתעשייה (בישראל ? באמצעות המדען הראשי)
ד. סך ההוצאות של המדינה ושל הסקטור העסקי על פעילות מו"פ במדינה האמורה
(241) מדוע מהווים השווקים הסיני וההודי גם הזדמנות עבור ההייטק הישראלי?
א. כי ניתן באמצעות שת"פ עם חברות מקומיות להשביח את מוצרי ההייטק הישראליב. כי ניתן להוזיל עלויות ייצור ע"י העברתו לשווקים אלו
ג. כי ניתן להעביר פיתוח מישראל, בה שכר המהנדסים יקר יחסית, לשווקים אלה
ד. כי פריחתם הופכת אותם בהדרגה לשוק צרכני ענק שגם צורך מוצרי הייטק ישראלים
(242) כשקובעים כי ישראל משקיעה יותר מכל מדינה בעולם במו"פ אזרחי, מתייחסים ל
א. סך ההשקעה במו"פ של כלל הגורמים הרלוונטיים: המדינה, האקדמיה והתעשייב. גובה ההשקעה במו"פ המתוכננת בתקציב המדינה, אולם לא בהכרח להשקעה בפועל
ג. ההשקעה של הסקטור העסקי, בניכוי המימון המתקבל מהמדינה לטובת סקטור זה
ד. ההשקעה של המדינה, בניכוי הסכומים המועברים לתמיכה במו"פ בסקטור העסקי
(243) שיעור ההשקעה הגבוה בהייטק בישראל יחסית למדינות ה-OECD מעיד על
א. זמינות נמוכה של מוצרים בישראל שאינם שייכים למגזר ההייטקב. היותה של ישראל מדינה מתקדמת יותר משאר מדינות הOECD
ג. היותה של ישראל ממוקדת יותר ממדינות מתועשות אחרות במגזר ההייטק
ד. השקעה נמוכה של מדינות אחרות בקידמה ובטכנולוגיה לנוחות תושביהן
(244) התעשייה הביטחונית מפותחת מאד כתת-תחום בהייטק הישראלי בגלל, בין היתר
א. כי זהו שוק שלעולם אינו עובר משברים בביקושיםב. עלות כוח אדם הנדסי זולה יחסית לעולם המפותח
ג. רצון המדינה ליצור אי-תלות ביטחונית במדינות זרות ותמרוץ התעשייה בהתאם
ד. בשל השקעות מתמשכות של קרנות הון סיכון זרות בחברות ישראליות בתחום
(245) השקעתה של ישראל בהכשרה מקצועית של עובדים תואמת את ערכיה המוצהרים
א. לא נכון, המדינה אינה רוצה להתערב בשוק העבודה ולמרות זאת תומכת בהכשרותב. למדינה אין ערכים מוצהרים בתחום התעסוקה: כוחות השוק הם שיכתיבו מה יקרה
ג. לא נכון, תקציב המדינה לנושא סותר את שאיפתה לסגירת פערים כלכליים-חברתיים
ד. נכון, המדינה תומכת בהכשרה מקצועית ומתקצבת את ההכשרות בהיקף הראוי
(246) העדרן של חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביע על מעצור בהתפתחות הענף
א. נכון, הוא מצביע על כשלון ניהולי כולל של הענףב. לא נכון, אין שום ערך להיווצרות חברות ענק מבחינה כלכלית
ג. נכון, ללא ספק הענף לא ממצה את יכולותיו כל עוד לא נוצרו כאן 4-5 חברות כאלה
ד. לא בהכרח, הוא מצביע על חסם להיווצרותן, אבל ישנן לענף דרכי התפתחות אחרות
(247) הצלחות ההייטק בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעות מ
א. צרכי המדינה לפתרונות בתחומים אלה, הנתמכים גם בתמריצים כלכליים מטעמהב. מחקרים אקדמיים מקיפים בתחום, הנשענים על מימון של תאגידים זרים
ג. הרווחיות הגבוהה בענפים אלה, אשר מפתה רבים להתמקד בהם
ד. ריבוי עולים מגלי העלייה של תחילת שנות ה-90, שהינם בעלי ידע ייחודי בתחום
(248) הוצאה ציבורית נמוכה על הכשרה מקצועית מעידה על
א. השקעה בלתי מספקת של מדינה בהתאמת כוח העבודה שלה לצרכי המחרב. מחשבה ארוכת טווח כי כוחות השוק יעשו את שלהם ללא בהתערבות המדינה
ג. תכנון תקציבי מדוקדק המבטיח אופטימיזציה של משאבי המדינה
ד. מדיניות ממשלתית הגורסת כי אין זה מתפקידה לקבוע לעובד במה יעסוק
(249) שיווק ומכירות אינן נחשבות כנקודות עוצמה של ההייטק המקומי כי
א. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיהב. ישראלים אינם מצטיינים בתהליכים שיטתיים וסדורים וברגישות לשוני תרבותי
ג. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתי
ד. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
(251) ענף ההייטק למרכיביו מהווה מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת ישראל
א. נכון, אבל רוב הענף מופנה לשוק המקומי ואינו תורם לסחר הבינ"ל של ישראלב. לא נכון, בענף מועסקים יחסית מעט אנשים ולכן השפעתו הכוללת שולית
ג. נכון, כלכלת ישראל נסמכת על סחר בינ"ל וענף ההייטק מהווה כשליש מהיצוא
ד. לא מדויק, יש נטייה להגזים בחלקו של הענף בכלכלה המקומית
(252) העובדה כי לא נוצרות חברות ענק ישראליות-גלובליות מצביעה על
א. כשלון ניהולי כולל של הענף: לא ייתכן שבמשך שנים הענף ייכשל בעניין שוב ושובב. קיומם של חסמים תרבותיים וארגוניים להיווצרותן, אשר לדעת רבים אין טעם להילחם בהם, שכן העדרן של חברות ענק אינו מפריע להתפתחות התעשייה
ג. בעייה עמוקה במיצוי הפוטנציאל של הענף לכלכלה המקומית
ד. בחירה מודעת של חברות שלא לצמוח יתר על המידה, בהעדר יתרון כלכלי כלשהו לגודל
(253) ניתוח כולל של עוצמות וחולשות תעשיית ההייטק המקומית מצביע על חולשה יחסית בתחומי השיווק והמכירות, שכן
א. התרבות הישראלית מקדשת מאמץ פיתוחי, אבל לא מאמץ מכירתיב. התרבות הישראלית אינה מדגישה את הצורך ברגישות לשוני תרבותי ולעידון שלרוב נדרשים במגע עם לקוחות זרים
ג. הענף מתבסס על אנשי מכירות מקומיים בשווקי היעד שאינם מבינים בטכנולוגיה
ד. הריחוק הגיאוגרפי משווקי המטרה מונע מחברות מקומיות להגיע ללקוחות
(255) אילו יתרונות כלכליים לגודל יכולה חברה רב לאומית להשיג
א. יתרונות מיסוי הנובעים מהקלות מס הניתנות לחברות רב-לאומיות בכל העולםב. רכש מרכזי, יעילות בפיתוח והשקת מוצרים, גמישות ניהולית בהקצאת משאבים
ג. תמחור גלובאלי אחיד, ללא קשר לעלויות היצור במדינה זו או אחרת
ד. חסכון בתקורות בפעילות הפרוסה על פני מספר אתרים
(256) ההחלטה היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית מתקבלת
א. ע"י המנהל הרלוונטי במטה החברה, על פי שיקולים של עלות, איכות, מיומנות וכד'ב. רק לאחר שיוצרו דגמים במספר אתרים ונערכה מעין "תחרות פנימית" ביניהם
ג. ע"י מנהל הפיתוח במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועיים
ד. כבר בשלב ההחלטה על פיתוח המוצר: הייצור ייעשה באותו מקום משיקולי עלות
(257) הקושי המרכזי הכרוך בהיבטי המיסוי של ניהול ארגון רב לאומי נובע מ:
א. השינויים התכופים בשיעורי המס בכל מדינות העולםב. העדר יכולת להפיק דוחות כספיים ? כיוון שהארגון למעשה אינו "שייך" למדינה אחת
ג. הצורך בקבלת החלטות עסקיות בסביבה מורכבת של משטרי מס מרובים ואף סותרים
ד. מדיניות המס המחמירה בה נוקטות מרבית המדינות כנגד ארגונים רב לאומיים
(258) חברה העונה להגדרה המקובלת כחברה רב-לאומית גלובלית
א. היא כל חברה המכריזה על עצמה ככזו ופועלת להרחבת פעילותה לעוד ועוד מדינותב. היא כל חברה המוכרת את מוצריה ברוב מדינות העולם
ג. היא חברה בעלת משרדי מכירות מקומיים בכל שווקי היעד שלה
ד. פרוסה בעולם באמצעות חברות בת מקומיות העוסקות בפיתוח, יצור, מכירות וכד'
(259) חברה רב לאומית עשויה לרכוש חברה רק לצורך הרחבת פעילות מכירות מקומית
א. נכון, אבל אם היא באמת גלובלית, היא תכניס לשם עם הזמן פעילות מו"פ או יצורב. נכון, לא כל רכישה היא לצרכים טכנולוגיים או לצורך פתיחת מרכז מו"פ או יצור נוסף
ג. לא נכון, חברה רב לאומית אינה מבצעת רכישות רק כדי להרחיב את זרוע המכירות
ד. לא נכון, כדי להרחיב פעילות מקומית ניתן פשוט לגייס אנשים מקומיים ללא ר
(260) חברות רב לאומיות שהתמקדו ברכישות בישראל בעשור האחרון מצאו עצמן
א. רוכשות עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדים רבים של דולריםב. רוכשות חברות בודדות בסכומים המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים
ג. מוכרות במהרה את החברות שקנו ברווח של מאות מיליוני דולרים
ד. נרכשות ע"י חברות ענק מקומיות תמורת מיליארדי דולרים
(261) הראייה לכוחה של ישראל כשחקן גלובלי משמעותי בתחום המו"פ בהייטק היא
א. היחס בין כמות הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו בכל שנה בעשור האחרוןב. היקף הרכישות וכמות מרכזי הפיתוח המקומיים שנפתחו בידי חברות רב-לאומיות
ג. הסטטיסטיקות ההשוואתיות לגבי שיעור המהנדסים בכלל האוכלוסייה בארץ
ד. התקציבים הגדולים שמעמידה הממשלה למחקר בסיסי באקדמיה
(262) חברה רב לאומית מנוסה תבצע הטמעה של סטארט-אפ אותו רכשה באמצעות
א. הפסקה מיידית של מכירת מוצרי הסטארט-אפ והתאמתו לסטנדרטים שלהב. החלפה מיידית של צוות הניהול של הסטארט-אפ בידי אנשי מקצוע מטעמה
ג. צוות ייעודי מטעמה המנהל ומלווה את התהליך, בצמידות לכל בעל תפקיד ניהולי
ד. צוות יועצים פיננסי המוודא כי נתוניה הכספיים של החברה הנרכשת מדויקים
(263) חברה רב לאומית עם מרכז מו"פ בישראל ממנפת את היכולות המקומיות לצרכיה
א. נכון, ולכן צריך להימנע ככל שניתן מלאפשר התרחבות של התופעה לעוד חברותב. נכון, אין בכך פסול כל עוד מתקיים מפגש אינטרסים עם צרכי העובדים וצרכי המדינה
ג. לא נכון, המדינה מרוויחה מההעסקה הזו הרבה יותר מהחברה
ד. לא נכון, חברה כזו תורמת בראש וראשונה לכלכלת המדינה ורק אח"כ מרוויחה מכך
(264) האתגרים התרבותיים בהתנהלות של חברה רב לאומית סובבים בעיקר סביב הצורך
א. להתאים את נהלי החברה לדרישות התרבותיות במדינות שונותב. לגשר על פערי תרבות בין ובתוך קבוצות בארגון, בעת קבלת החלטות ובעבודת צוות
ג. להתחשב באילוצים הנובעים מתרבויות נחשלות בשווקי מטרה מסוימים
ד. להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
(265) המתנגדים לדומיננטיות של חברות רב לאומיות בעולם ההייטק המקומי טוענים ש
א. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלהב. חברות אלה חומקות מתשלום מיסיהן למדינת ישראל
ג. מהנדסים שמועסקים בחברות אלה נדרשים לחברות מקומיות שאינן מצליחות לשמרם
ד. ברמה הלאומית, פעולתן בישראל מנצלת יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר
(267) קבלת ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית מתנהלת ב
א. מטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזוריב. צורה מבוזרת ? המתאימה ביותר לחברה בעלת מבנה מבוזר גלובאלי
ג. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא קשר היכן הוא נימצא או מתגורר ברגע נתון
ד. מקום הספציפי המתאים ביותר ? לפי תחומי ההתמחות של המשרדים השונים
(271) מהו הרווח למדינה מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד
א. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראלב. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ג. אף תשובה לא נכונה
ד. תעסוקה לאזרחי המדינה וצריכת שירותים המניעה את גלגלי הכלכלה והכנסות ממס על הכנסות העובדים והכנסות ממס על רווחי החברה בישראל
(272) היתרון לחברה רב לאומית בניוד פעילות פיתוח, יצור ולוגיסטיקה בין מדינות הוא
א. ביכולת להבטיח את איכות המוצר באמצעות קירוב הפיתוח והיצור למטה החברהב. בגמישות למתן מענה לשינוי במפרטי המוצר לפי צרכי שווקי המטרה השונים
ג. ביכולת לקצר זמני אספקה לשווקי מטרה ספציפיים באמצעות קירוב היצור אליהם
ד. ביכולת לפזר את הפעילויות באופן הממזער עלויות, מייעל משאבים ומוריד נטל מס
(273) חברות שואפות להתרחב לפריסה גלובלית, למרות הקשיים הנובעים מכך, כי
א. גם אם אין הגיון עסקי בכך, טכנולוגיות מסוימות זמינות רק במקומות ספציפיים בעולםב. הלחץ התחרותי מכתיב צעדים שאינם תמיד הגיוניים מבחינה עסקית
ג. היתרונות העסקיים שבפריסה גלובלית עולים משמעותית על הקשיים האמורים
ד. אלו ציפיות המשקיעים ואין ברירה אלא להיענות להם
(274) משרדי המכירות המקומיים בחברה רב לאומית כפופים לרוב להנהלה המקומית
א. לא נכון, מערך המכירות לרוב מנותק מהשאר הפעילויות המקומיות ומנוהל מרכזיתב. נכון, אם יש משרד מקומי במדינה מסוימת - הכל מנוהל דרכו
ג. לא נכון, ההנהלה המקומית כפופה לרוב למנהל פעילות המכירות שהוא הבכיר יותר
ד. נכון, אחרת איך איש המכירות המקומי ידע מה למכור?
(275) חברה רב לאומית תבחר להקים מטה אזורי הכפוף למטה המרכזי כאשר
א. המנכ"ל מעוניין בצמצום מספר הדרגים בארגון, בשל סרבול בתהליכי קבלת החלטותב. נופלת החלטה על שינוי ארגוני הנדרש לצורך טלטלתו, בגלל תפקוד לקוי מתמשך
ג. היקף הפעילות שלה באזור הנדון גדול ומורכב, ומחייב הקמת זרוע שליטה קרובה
ד. יש לה צורך לקדם מנהל באזור הנתון, ואין תפקיד ראוי עבורו
(276) העמדה לפיה יש דומיננטיות יתר של חברות רב לאומיות בהייטק המקומי מתבססת על הטיעון ש
א. הן מנצלות יכולות מקומיות לקידום אינטרס כלכלי זר, וזה סותר את האינטרס הישראלי הלאומיב. החברות המקומיות סובלות ממחסור כרוני בכוח הנדסי, שכן חברות אלה מפתות את כולם לעבודה במסגרתן בתנאים מועדפים
ג. חברות אלה אינן נדרשות לתשלום מסים למדינת ישראל ולכן תרומתם לכלכלה הלאומית אפסית
ד. שכר העובד הישראלי מטפס לגבהים בגלל ביקוש יתר לשירותיו ע"י חברות אלה
(277) חברה רב לאומית נאלצת להתמודד עם אתגרי שליטה וניהול כמו
א. ניהול כספי בסביבה מרובת מטבעות, עם שערי חליפין המשתנים בתדירות גבוההב. דיווחים כוזבים וניסיונות הונאה שקשה לגלותם בגלל הבדלי שפה ותרבות
ג. קבלת החלטות, קשר בינאישי ושפה, בקרת ביצוע וכד' בתנאים של ביזור גיאוגרפי של מקבלי ההחלטות
ד. אכיפת החלטות שהתקבלו במטה החברה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי
(278) מקרה בו גוף תעשייתי מזמין ומממן מחקר אקדמי ספציפי הינו
א. דרך מקובלת להשגת "חותמת כשרות" אקדמית לממצאים מחקריים בעייתייםב. מנגנון מקובל לביצוע פעילות מו"פ בעלויות נמוכות במיוחד
ג. מנגנון בעייתי ובלתי מקובל - בשל הסכנה לפגיעה בחופש האקדמי
ד. אחת הדרכים המקובלות כדי לתת מענה לצורך טכנולוגי של חברה הממנף מומחיות אקדמית ספציפית
(279) התבוננות כוללת על כלכלת ישראל מראה כי ענף ההייטק
א. הוא בעל חשיבות נמוכה יחסית, שכן כמות המועסקים בו מצומצמת יחסית לכלל המועסקים במשקב. מהווה כשליש מהיצוא, ובהיותה של ישראל כלכלה מוטת יצוא - הענף הוא דומיננטי ביותר בה
ג. מייצא מעט מאד, ומרבית תוצרתו מופנית לשוק המקומי ואינה משפיעה על הסחר הבינ"ל של ישראל
ד. הוא חשוב, אולם מיוחסת לו חשיבות יתר, שכן חלקו הכולל בתל"ג של המדינה הוא אחוזים בודדים בלבד
(280) יכולתו של ענף ההייטק לייצר הצלחות גם בתחומים כמו אנרגיה חלופית וטכנולוגיות מים מונעת מ:
א. מסורת ארוכת שנים של מו"פ אזרחי שהתמקד בענפים אלהב. שילוב של ביקוש עולמי לפתרונות בתחומים אלה עם תוכניות מטעם המדינה לעידוד מו"פ רלוונטי
ג. ידע ייחודי שנצבר בישראל עם הגעתם של גלי העליה מבריה"מ לשעבר
ד. הרווחיות החריגה שענפים אלה מציעים לחברות הפועלות בהן
(281) האתגר העיקרי הכרוך ברכישת חברה והטמעתה בחברה רב לאומית הינו
א. איזון ואינטגרציה של קווי מוצר, כוח אדם ומבנה ארגוני, נהלי עבודה ודיווח, וכד'ב. הסרת התנגדויות להעברה יעילה של הידע מהארגון הנרכש לרוכש
ג. הבנה לפרטים של מצבה הכספי של החברה הנרכשת
ד. סילוק אלגנטי של הנהלת החברה הנרכשת משורות הארגון, כדי שלא תפריע
(282) התועלת למשק הלאומי המופקת מחברה רב-לאומית שפעילותה בישראל מוגבלת למו"פ בלבד הינה
א. הכנסות מרווחי הון שמפיקה החברה בחו"ל בעת רכישת החברה בישראלב. הכנסות ממס על רווחי החברה האם בחו"ל ועל רווחי חברת הבת בישראל
ג. הכנסות ממס על רווחי החברה בישראל ועל הכנסות העובדים המועסקים בה ורכישה של שירותים מספקים מקומיים - המניעה את גלגלי הכלכלה המקומית, וכן מתן תעסוקה לעובדיה
ד. כל התשובות נכונות
(283) חברה רב לאומית מתמודדת עם אתגרים תרבותיים פנים-ארגוניים הנובעים מ
א. הצורך לקבוע נהלי עבודה שונים לחלוטין בכל מדינה, בשל השוני התרבותי ביניהןב. הצורך לעבוד בצוותים, לתקשר ולקבל החלטות בסביבה ארגונית מרובת תרבויות ושפות
ג. השונות הרבה במוסר העבודה ובסטנדרטים של אתיקה במדינות השונות בהן היא פועלת
ד. הצורך להתאים את מוצריה לציפיות הקהל בכל אחד משווקי המטרה בהן היא מוכרת
(284) הדרך היחידה באמצעותה חברת מסחור אקדמית פועלת להעברת ידע לתעשייה היא הסכמי רישוי ותמלוגים
א. לא נכון, היא תמיד תעדיף קבלת סכום חד פעמי על פני הסכם רישוי ארוך טווחב. נכון, זו הדרך היחידה שבה מוסד ללא כוונת רווח (כמו אוניברסיטה) רשאי להזרים כספים לקופתו
ג. לא נכון, באפשרותה לקבוע מנגנון התקשרות כרצונה, ולעתים היא בוחרת לקבל אחזקת מיעוט בסטארט-אפ שמשתמש בתוצרי המחקר שלה
ד. נכון, חברת יישום אינה ערוכה למנגנוני התקשרות שאינם מבוססי תמלוגים
(285) הצלחה מתמשכת של חברה גדולה, בניגוד לסטארט-אפ, מחייבת
א. נכונות לספוג הפסדים ללא פיטורי עובדים, כדי לייצר אווירת בטחון ורוגע ארגונייםב. מנהלים בעלי יכולת השרדות בפוליטיקה ארגונית שוחקת
ג. ערכים ושיטות עבודה המבוססים על נהלים, היררכיה סדורה ושיטתיות בדרכי קבלת החלטות , כל זאת מבלי לאבד את ניצוץ החדשנות
ד. ציות למוסכמות והצמדות לנהלים, גם המחיר של אובדן זמני של השוק בו היא פועלת
(286) הרכישות של סטארט-אפים ישראלים בידי חברות רב לאומיות בישראל בעשור האחרון
א. * אמנם הצטברו לסכומי עתק של מיליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים החברות הנרכשות נסגרו לאחר שהטכנולוגיה שלהם הועברה לידי הרוכשיםב. הגיעו למניין מצטבר של עשרות חברות מקומיות בסכומים המסתכמים במיליארדי דולרים
ג. הניבו לרוכשות רווחים עצומים, כיוון שרובם המכריע מכר את החברות הלאה זמן קצר לאחר רכישתן
ד. הגיעו למניין מצטבר של אלפי סטארט-אפים קטנים בסכומים של עשרות מיליוני דולרים לכל רכישה
(287) השיקול העיקרי בהקמת מטה אזורי המוכפף למטה העולמי של חברה רב לאומית הינו
א. צורך בשינוי ארגוני הנדרש כדי לטלטל ארגון הלוקה בתפקודוב. נפח ומורכבות הפעילות של החברה באזור הנדון, העשוי לחייב הקמת זרוע שליטה בקרבתו
ג. החלטה ניהולית, הגורסת כי צמצום מספר הדרגים בארגון ייעל את תהליכי קבלת ההחלטות בו
ד. הקושי להתמודד עם הפרשי שעות בין אזורים מרוחקים גיאוגרפית - המקשה על הניהול
(288) אילו מצבים עלולים להביא מנהל של חברה-בת מקומית לידי קונפליקט נאמנות
א. מצבים בהם הוא נדרש לדווח על תקלות או על תפקוד לא מספק של הארגון בארץב. כאשר האינטרס העסקי של החברה בישראל תואם את זה של החברה האם בחו"ל
ג. מצבים בהם החוק בישראל אינו מאפשר לו לבצע פעולה שנדרשה ע"י חברת האם
ד. כאשר צרכי חברת האם נוגדים את האינטרס של החברה המקומית אותה הוא מנהל
(289) אחד הגורמים לירידה בביצועים העסקיים של חברה נרכשת מיד לאחר הרכישה הינו
א. חשש של לקוחות לרכוש פתרון של חברה שזה עתה נרכשהב. קפדנות יתר של הנהלת החברה הרוכשת לגבי זהות הלקוחות להם תסכים למכור
ג. פגיעה במוטיבציית מערך המכירות הקיים בשל אי ודאות ארגונית הנובעת מהרכישה
ד. אובדן מוטיבציה של מנהלי החברה הנרכשת
(290) כשחברה נרכשת נושאת התחייבות כלפי המדען הראשי לייצור מוצריה בישראל
א. יש אפשרות להגיש בקשה למדען לבטל את ההתחייבות נוכח הנסיבות החדשותב. תהיה החברה הרוכשת מחויבת להיכנס למו"מ על המדען על ביטול ההנחיה האמורה
ג. תוכל החברה הרוכשת לנצל את הנסיבות ולהורות על הוצאת הייצור מהארץ
ד. תצטרך החברה הרוכשת אותה לעמוד בהתחייבות זו ולא להוציא את הייצור מהארץ
(291) כדי לשפר את הסיכוי להצלחת תהליך הטמעתה של חברה נרכשת, החברה הרוכשת
א. צריכה להכיר בכך שלמעלה מחצי מהרכישות מסתיימות בכישלוןב. חייבת להחליף את הנהלת החברה הנרכשת מייד עם השלמת תהליך הרכישה
ג. צריכה להביא את החברה הנרכשת להבנה מראש מהם יעדי התהליך וכיצד יתנהל
ד. תיאלץ להקצות משאבים כספיים מעבר לעלות הרכישה, לצורך פיצוי מנהלים שיפרשו
(293) כתוצאה מביצוע אינטגרציה מלאה של חברה נרכשת לתוך ארגון רוכש, סביר ש
א. הנהלת החברה הנרכשת תתרחב ותקבל יותר סמכויותב. מספר פונקציות בארגון הנרכש, כולל הנהלה, יאוחדו עם הארגון הרוכש או אף יבוטלו
ג. חופש הפעולה של החברה הנרכשת רק יגבר לאורך זמן, בכל הדרגים
ד. דרג הביניים של החברה הנרכשת יפרח ושביעות רצונו רק תגבר עם הזמן
(294) בשלב הסופי של הטמעת חברה נרכשת בארגון הרוכש, תיבחן הצלחת הרכישה ב
א. יכולתה של החברה הנרכשת לתרום מהותית לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנהב. יכולתה של החברה הנרכשת להמשיך לתפקד באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
ג. נכונותם של מנהלי החברה הנרכשת להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשיים
ד. הישרדות לאורך זמן של מוצרי החברה הנרכשת בפורטפוליו של החברה הרוכשת
(296) רכישת חברה מקומית היא אופציה יקרה יחסית, אולם סיכויי ההצלחה שלה גבוהים
א. נכון, אבל לרוב מנהלים מעדיפים לבנות פעילות מאפס משיקולי יוקרהב. לא נכון, כ-50% מהרכישות בעולם מוגדרות כאי-הצלחה או כשלון מוחלט
ג. נכון, אבל לרוב ההשקעה הנדרשת היא מעבר ליכולתן של חברות רב-לאומיות
ד. לא נכון, זוהי אופציה זולה יחסית לסיכויי הצלחתה הגבוהים
(297) דוגמא אופיינית לניגוד אינטרסים בין צרכי חברת האם לאלה של החברה המקומית
א. הנחייה מחברת-האם להעביר יצור מוצר מישראל לסין, שמשמעותה פיטורים בישראלב. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוני
ג. הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ד. דרישה מחברת האם לדווח על עבירת משמעת שבוצעה ע"י עובד מקומי בישראל
(299) חברה גלובלית השואפת לחדור לשוק מטרה חדש תעדיף לרכוש חברה מקומית אם
א. כל התשובות אינם נכונותב. היא מעריכה כי יקשה עליה להקים פעילות מכירה מאפס בשוק הנדון וגורם הזמן הוא קריטי עבורה, בכל הקשור ללוח הזמנים לחדירה לשוק
ג. ברצונה להקטין את עלויות החדירה לשוק הנדון
ד. היא מוכנה לספוג קצב חדירה נמוך לשוק, יחסית להקמת פעילות עצמאית מאפס
(302) הדרג שעשוי לסבול ראשון מגל עזיבות לאחר השלמת תהליך רכישה הינו:
א. שכבת המהנדסים הצעירים בחברה הנרכשתב. גורמים בהנהלת החברה הנרכשת המתקשים להסתגל למציאות הניהולית החדשה
ג. דרג ניהולי זוטר בחברה הנרכשת החושש מהרעת תנאי העסקתו
ד. מנהלים בחברה הרוכשת החוששים כי לא יימצא להם מקום במבנה הארגוני העתידי
(303) הניסיון מראה כי חברה הפועלת כרוכשת סדרתית
א. עשויה להצליח ברכישותיה אם תקים מערך מקצועי יעודי להטמעת רכישותיה בארגוןב. תיכשל במרבית רכישותיה, כי זו הסטטיסטיקה ואי אפשר להילחם בה
ג. מצליחה יותר בעסקיה מזו הפועלת על בסיס צמיחה פנים-ארגונית
ד. תצליח ברכישותיה הרבה פחות מרוכשת מזדמנת המשקיעה בכך את כל משאביה
(304) במקרים רבים מתחלפת תחושת האופוריה של יזמי ומנהלי חברה נרכשת ב
א. סיפוק רב, הנובע מהקפיצה המיידית בביצועים העסקיים של החברהב. מתח וחיכוכים אישיים, הנובעים מהשינוי המהיר בבעלות ובמנגנוני קבלת ההחלטות
ג. מריבות עם הבעלים החדשים אודות עתידה של החברה
ד. אכזבה מרה מסכומי הכסף שקיבלו תמורת חלקם בבעלות על החברה
(305) רכישת סטארט-אפ צעיר וללא מכירות שונה מהותית מרכישת חברה בוגרת כי
א. עובדי הסטארט-אפ מוכנים נפשית לשינוי באופי עבודתם, שלא כמו בחברה בוגרתב. מחיר הרכישה במקרה כזה נמוך וערכה האסטרטגי מוגבל
ג. חברה בוגרת שמוכנה להירכש, מצויה לרוב בקשיים ולכן תשתף פעולה עם הרוכש
ד. מאמץ האינטגרציה הארגונית קל יותר כשמדובר ברכישת אנשים וטכנולוגיה בלבד
(306) חברה-בת מקומית של תאגיד זר שאיננה רווחית פטורה מדיווח לרשות המס בארץ
א. תלוי, אם החברה בחו"ל רווחית ? גם החברה בארץ תשלם מס על הרווחים הללוב. קבלת פטור ממס בארץ מחייבת קבלת אישור גם משלטונות המס בחו"ל
ג. לא נכון, החברה המקומית מחויבת בהגשת דו"ח שנתי ללא תלות בבעליה
ד. נכון, התאגיד משלם מס על כל עסקיו בעולם, ולכן החברה המקומית פטורה ממס
(307) כחלק מתהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול, סביר כי:
א. פונקציות המטה של החברה הנרכשת יזכו לתוספת כוח אדם משמעותיתב. יתבצע איחוד הדרגתי של פונקציות כמו: ייצור, רכש, פיתוח, שיווק, מכירות ועוד
ג. מערך הפיתוח של החברה הנרכשת יהפוך ליעיל ורזה יותר
ד. המבנה הארגוני של החברה הנרכשת יוותר ללא שינוי מהותי
(308) מנהל חברה-בת בישראל של תאגיד זר פטור מהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה
א. נכון, אבל רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת לרשויות המס בישראל, בצירוף הסבריםב. נכון, התאגיד הזר מגיש דו"ח שנתי בחו"ל הכולל את גם את נתוני החברה בארץ
ג. לא נכון, החברה בחו"ל דורשת ממנו להכין דו"ח כזה, למרות שהחוק פוטר אותו
ד. לא נכון, החברה המקומית רשומה בישראל וכפופה לחוקיה, ללא קשר לזהות בעליה
(309) חברה רוכשת נוטה שלא לשנות מיידית מבנה ארגוני של חברה נרכשת מתוך רצון
א. לשדר לעובדיה הוותיקים אווירה של עסקים כרגיל, כדי שישתפו פעולה עם הנרכשיםב. לצמצם טלטלות ולמנוע פגיעה במוטיבציה ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת
ג. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ד. לטעת אשליה בלב החברה הנרכשת כי כלום לא ישתנה במהלך עסקיה
(310) תהליך ההטמעה ארוך הטווח של חברה נרכשת בארגון גדול מסתיים, לרוב, ב
א. מחיקה מוחלטת של פונקציות הניהול בחברה הנרכשת והכפפה מלאה של כל העובדים למנהלים בחו"לב. ביטול כפילויות ואיחוד פונקציות כמו: רכש, פיתוח, שיווק, מכירות וייצור
ג. התייעלות מערך הפיתוח של החברה הנרכשת והפיכתו ליעיל ורזה יותר
ד. חיזוק פונקציות המטה של החברה הנרכשת על מנת שיוכלו לטפל בתוספת התקורות שנכפתה עליהם
(311) עם השלמת תהליך רכישה של חברה מקומית, החברה הרוכשת נוטה בטווח הקצר לשמר את המבנה הארגוני של הנרכשת על מנת?
א. לטעת אשליה בלב העובדים כי ביצועיה של החברה אינם מחייבים שוםפ שינוי בהתנהלותהב. שלא לפגוע במוטיבציה של העובדים ובביצועים העסקיים של החברה הנרכשת בתקופת הביניים - עד לגיבוש אסטרטגיית הטמעה בארגון הרוכש
ג. לבחון לעומק את הביצועים הפיננסיים של החברה הנרכשת
ד. להוכיח לעובדי החברה הנרכשת כי אין שום כוונה לשנות משהו בהתנהלות החברה
(314) אילו מן הפעולות הבאות נקטה הממשלה לאורך השנים להמרצת הענף?
א. הקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטיב. גיבוש תכניות מימון לפעילות מו"פ בסיסי באמצעות המדען הראשי והקמה ומימון פעילות חממות וקרנות הפועלות במשותף עם המגזר הפרטי
ג. סבסוד פעילות ייצוא באמצעות מימון ישיר של חברות מייצאות
ד. השקעה מתמשכת בהסבת כוח אדם למעבר לעבודה יצרנית בענף
(317) חברה גדולה ורווחית תורמת לכלל המשק יותר מסטארט-אפ רווחי
א. נכון, סטארט-אפ מעסיק לרוב תמהיל עובדים שרובו מהנדסים ומיעוטו עובדים אחריםב. לא מדויק, תלוי מי מהם מרוויח יותר במונחים של רווח למהנדס מועסק
ג. לא נכון, כל מקום עבודה רווחי מייצר למשק בדיוק את אותה התועלת
ד. לא נכון, לסטארט-אפ יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר ולכן תועלתו גדולה יותר
(318) המדינה יכולה לעודד השקעה בחברות בינוניות-גדולות, בין היתר, באמצעות:
א. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהןב. תמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
ג. מיסוי חברות קטנות באופן המפלה אותן יחסית לחברות בינוניות-גדולות
ד. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף ןתמרוץ כלכלי של גופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
(319) העובדה שחלק מהותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ משויכת למרכזי מו"פ זרים:
א. מטרידה בהיבטי ייצורם של מגוון אפשרויות תעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשקב. מחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת הידע מהארץ לחו"ל
ג. לא צריכה להטריד את קברניטי המשק בשום היבט: רק טוב יוצא מזה
ד. מוכיחה שהמהנדסים בארץ מעולים, וצריך רק לעודד את הרחבת המגמה
(322) מימון ענף ההייטק המבוסס בעיקר על הון זר (בניגוד למקומי) יוצר
א. מקור לגאווה בלבד: אף אחד מחו"ל לא היה שם כאן את כספו סתםב. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מ
ג. רגישות יתר של הענף למשברים גלובאליים, העלולים לגרום לסגירת ברז המימון
ד. בעיה קשה לקרנות המקומיות הסובלות מתחרות יתר מול משקיעים זרים
(325) כאשר מנתחים תועלת למשק, מפרידים בין מרכזי מו"פ זרים לחברות מקומיות כי:
א. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומיתב. לרוב, מרכזי מו"פ זרים מעסיקים בעיקר מהנדסים ולא מגוון רחב של עובדים
ג. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
ד. שכר המהנדסים במרכזי המו"פ הזרים גבוה מהותית מזה של חברות מקומיות
(327) פרויקטים רב-שנתיים בסיוע המדען הראשי סובלים מאי-ודאות מימונית כיוון ש:
א. המדען מתקשה להתחייב למימון רב-שנתי בגלל שינויים תכופים בהיקף התקציב שלוב. אין ביכולת חברה הזקוקה למימון להציג תחזיות רב שנתיות מתקבלות על הדעת
ג. מדיניות המדען היא כי בכל מקרה יש לבחון כל פרויקט מחדש ? שנה אחר שנה
ד. המדען אינו מעוניין להתחייב לאורך זמן לפרויקטים שעתידם אינו ברור
(328) סך הוצאות השכר בענף ההייטק מהווה חלק הולך וגדל בסך השכר במגזר העסקי
א. לא נכון, הפיטורים בענף גרמו לירידה מתמשכת בחלקו בהוצאות השכר במשקב. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו
ג. נכון, זה מעיד על הגידול המתמשך בשיעור המועסקים בענף
ד. נכון, זה מעיד על הפער ההולך וגדל בין השכר בענף לבין השכר בשאר המשק
(329) התפלגות השקעות הון הסיכון בארץ על פני התחומים השונים, בהשוואה לארה"ב:
א. מהווה אינדיקציה לצרכי העבר של השוק, ולא יותרב. מוכיחה שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילה
ג. מעידה על הכיוונים העתידיים אליהם הולכים הביקושים
ד. מעידה על תחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ודורשת התאמה לצרכי העתיד
(331) כיצד יכולה המדינה לשפר את "זליגת הידע" הרצויה מענף ההייטק לשאר המשק?
א. ע"י חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטקב. באמצעות העלאת מיסים למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסוים עליו יוחלט
ג. ע"י מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים וע"י מתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ד. כל התשובות נכונות
(332) מעבר לצמצום בתקציבי המחקר, האיום החריף ביותר להייטק מצד האקדמיה הינו
א. הקיטון במספר הלומדים מדעים וההתדרדרות הכוללת באיכות החינוך הטכנולוגיב. איכות המהנדס הממוצע היוצא משערי הפקולטה להנדסה באוניברסיטאות המובילות
ג. היכולת לפתות את המצטיינים להישאר באקדמיה, במקום לעבור לתעשייה
ד. כמות בוגרי המשפטים היוצאת מן האקדמיה בכל שנה
(333) במונחי תרומה למשק הלאומי, יש הגיון בניתוח נפרד של מרכזי מו"פ מקומיים של חברות זרות מול חברות מקומיות כי
א. תרומתו למשק של מרכז מו"פ של חברה זרה מוגבלת, כיוון שהידע שמפותח בו לרוב אינו מתורגם ליצירת מקומות עבודה בישראל שאינם הנדסייםב. עלות הקמת מרכז מו"פ זר בארץ גבוהה מהותית מהקמת חברה מקומית
ג. הידע שנצבר במרכז מו"פ של חברה זרה מועבר לחו"ל ואינו תורם למחקר בישראל
ד. סכנת הפיטורים של עובדים במרכזי מו"פ זרים גבוהה הרבה יותר
(334) חלק משמעותי ביותר מפעילות ההייטק בארץ שייך למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות
א. נכון, וכתוצאה מכך מגוון אפשרויות התעסוקה בענף והתרומה הכוללת למשק מוגבלים יחסיתב. וזוהי ההוכחה הטובה ביותר לאיכות המהנדסים בארץ, ולפיכך יש לברך על כך
ג. נכון, אולם אין בכך שום חסרון, שכן החברות הללו משקיעות כאן ממיטב כספן ובכך מזרימות כסף רב לקופת המדינה
ד. עובדה המחייבת פעילות ממשלתית מקיפה לחסימת זליגת ידע מהארץ לחו"ל
(336) זמן קצר לאחר שחברה נרכשת היא חשופה לסכנה של ירידה במכירות, כיוון ש
א. הנהלת החברה הרוכשת צפויה להיות סלקטיבית יותר בבחירת לקוחותיהב. לקוחות יהססו לרכוש פתרון של חברה שתידה אינו ברור
ג. אי הוודאות הארגונית בה שרוי מערך המכירות צפויה להשפיע על המוטיבציה שלו
ד. מנהלי החברה הנרכשת יאבדו עניין בעתידה בשל אובדן עצמאותם והסרת האחריות מהם
(337) השקעות הון הסיכון בישראל שונות בהתפלגותן מאלה שבארה"ב
א. ולפיכך ברור שתעשיית הון הסיכון בארץ עובדת בצורה מאד לא יעילהב. שכן הן משקפות את הכיוונים העתידיים של הענף, בניגוד לאלה הנוכחיים
ג. בגלל שהן משקפות את צרכי העבר של השוק, ולא את אלה העתידיים
ד. כתוצאה מתחומי ההתמחות הנוכחיים של הענף, ומחייבות התאמה מתמשכת לצרכי העתיד
(338) "זליגת ידע" מענף ההייטק לשאר המשק צריכה להיווצר בסיוע של צעדים כמו:
א. קביעת מדיניות מיסוי קשוחה יותר למפעלים בעלי תפוקה לעובד נמוכה מרף מסויםב. חיוב מפעלים מסורתיים להעסיק מספר מוסכם של עובדים יוצאי תעשיית ההייטק
ג. מתן מענקים לתוכניות מו"פ ייעודיות לשיפור תהליכי ייצור במפעלים מסורתיים ומתן תמריצים כלכליים למפעלים מסורתיים להעסקת מנהלים יוצאי ענף ההייטק
ד. כל התשובות נכונות
(339) צרכיו של תאגיד רב-לאומי עשויים לייצר סתירה קשה במיוחד לאינטרס של החברה-בת המקומית במצבים כמו
א. העברת אחריות ממנהל מקומי למנהל במטה החברה בחו"ל בשל שינוי ארגוניב. קבלת הנחייה מחברת האם להימנע מגיוס עובדים לתקופה קצובה בשל קשיים עסקיים
ג. רצונו של התאגיד לקצץ בעלויות יצור, המוביל להנחיה להעברת ייצור להודו, שמשמעותה פיטורים בישראל
ד. דרישה מחברת האם לדווח על אירועים של התנהגות בלתי הולמת של עובד מקומי
(340) העובדה שמימון ענף ההייטק ניזון בעיקר מהון זר (בניגוד למקומי) יוצרת
א. שם טוב ויוקרה לתעשייה המקומית, ואין בה שום רע: זו רק ראיה לאיכויות של הענףב. חשיפת יתר למשברים גלובאליים, שכן גם אם הכלכלה המקומית חזקה, משבר חיצוני עלול לסגור מקור מימון משמעותי לענף
ג. תחרות לקרנות המקומיות המתמודדות מול הזרות על הזדמנויות השקעה אטרקטיביות
ד. מתחים עם המדען הראשי ? עקב חשש מהוצאת ידע לא מבוקרת מהארץ
(341) ביכולתה של המדינה לסייע לחברות הייטק בינוניות-גדולות ללא צורך בהגדלת תקציבי מדען, באמצעות, למשל
א. ביטול חובת הדיווח השנתי של חברות בינוניות-גדולות על הכנסותיהןב. מתן ערבות מדינה להשקעה של גופים מוסדיים (למשל: קרנות פנסיה) בענף
ג. מתן הקלות מיסוי לחברות בינוניות-גדולות וסבסודן באמצעות הגדלת המיסוי על חברות קטנות
ד. מתן מענקי מדינה לגופי השקעה המתמחים בחברות בשלבי צמיחה מתקדמים
(342) המקום בו מתקבלות ההחלטות העסקיות המרכזיות בחברה רב לאומית הוא
א. משתנה על פי העניין: לרוב, מרכז מו"פ הוא זה שלוקח הובלה של פרויקט חדש - ואז ההחלטות יתקבלו על ידוב. במקום בו קיימת התמחות מקצועית ספציפית לעניין - זוהי בדיוק גדולתה של החברה הגלובאלית
ג. המטה העולמי של החברה, או לעתים, בתלות במבנה ובעניין עצמו ? במטה האזורי
ד. מקום ישיבתו הפיזי של המנכ"ל ? ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של מטה החברה
(343) תעשיית ההייטק המקומית גם נהנית מהגלובליזציה וגם מתקשה בגללה, וזאת בשל? **
א. הירידה בעלויות הייצור, הגורמת לשחיקה מתמדת ברווחיות החברותב. החרפת התחרות הגלובלית, הגוררת עליה מתמדת בעלויות הייצור
ג. מחד - היכולת להביא מוצר איכותי לכל קצוות תבל, ומאידך - קלות המעבר של פיתוחו ויצורו לכל מקום
ד. מגמת העזיבה הגוברת של מהנדסים ישראלים לטובת חברות הממוקמות בכל פינות הגלובוס
(344) בהקשר היזמי, התרבות ה"פרויקטאלית", שלא כמו תרבות ה"מצב היציב", הינה **
א. גישה ארגונית הרואה במיזם אוסף של מאמצים קצרי טווח (הקמה, פיתוח וכו')ב. גישה לפיה ככל שהסטארט-אפ ישדר לעובדיו יציבות ורוגע מוקדם יותר ? כן ייטב לו
ג. גישה שיטתית, המדגישה את הצורך בנוהלי עבודה סדורים כבר בשלב ההקמה
ד. גישה ארגונית הגורסת כי על הסטארט-אפ לפעול כאילו הוא חברה יציבה ומבוססת
(345) הקשר בין תקציבי האקדמיה להתפתחותו של ענף ההייטק מתבטא בכך ש:
א. האקדמיה מוצאת פחות ופחות עניין במחקר יישומיב. בהעדר תקציבי מחקר מספקים, חוקרים נאלצים לעסוק במחקר בסיסי ולא יישומי
ג. אנשי אקדמיה, בהעדר תקציבי מחקר, מוצאים זמן פנוי רב יותר לשיתופי פעולה עם התעשייה
ד. צמצום תקציבי מחקר אקדמי פוגם בתשתית המחקרית המהווה מצע לפיתוחי העתיד בענף, ויכולתו להמשיך ולהתפתח נפגעת
(346) לרוב, קרן הון סיכון תעדיף שלא להשקיע בחברה שקרן אחרת כבר מושקעת בה
א. לא נכון, לרוב קרנות מעדיפות השקעה משותפת עם קרנות אחרותב. נכון, קרנות הון סיכון מעדיפות להיות השותף האסטרטגי היחיד במיזם
ג. אם קרן אחרת כבר השקיעה במיזם הוא ממילא לא זקוק למימון נוסף
ד. נכון, אבל אם המימון עד עתה הגיע רק מהיזמים היא תשקול השקעה בכל זאת
(347) הזמן האופייני שחולף ממועד הקמת סטארט-אפ ועד להשלמת אבטיפוס של מוצר הינו
א. 3-6 חודשים ? שהרי מטרת השלב היא הוכחת היתכנות טכנולוגית ולא סביר שיגרר מעבר לכךב. 3-6 שנים ? זהו השלב המורכב ביותר בכל מיזם
ג. לפחות 12 חודש ולעתים הרבה יותר - בשלב זה אי הוודאות הטכנולוגית גבוהה
ד. בין חודש ל-6 שנים ? אין שום דרך לקבוע בלי להבין באיזה מוצר מדובר
(348) קיים קושי בבדיקת התאמתו של מוצר חדשני במיוחד לצרכי השוק כיוון ש
א. כלי מדידה מסורתיים (כמו סקרים וקבוצות מיקוד) אינם מתאימים למוצרים מורכבים ועתידי טכנולוגיהב. לקוחות אינם נוטים לשתף פעולה בתהליך האפיון
ג. במקרים רבים שוק המטרה רחוק גיאוגרפית וליזמים אין תקציב להגיע ולהיפגש עימם
ד. בתהליך הפיתוח יש קשיים לא צפויים המחייבים שינויים תכופים בהגדרת המוצר
(349) המשקל הגבוה שמהווה ההייטק בתמהיל ההשקעות של המדינה מהווה גורם סיכון כיוון ש
א. התחרות הקשה מול "עמק הסיליקון" ומרכזי הייטק אחרים בעולם צפויה למוטט את הענף בישראלב. מחירי המכירה ההולכים ויורדים של מוצרי הייטק צפויים לצמצם בהדרגה את הכנסות הענף
ג. בהעדר גיוון מספק בתמהיל הייצוא של המדינה, משבר בענף ההייטק עלול ליצור קשיים ניכרים בכלכלה המקומית ותעשיות אחרות בעלות חשיבות רבה לכלכלה ולתעסוקה עלולות לסבול מהעדר השקעות מספיקות
ד. העדר הכנסות מספיקות בגלל מחירי מכירה הולכים ויורדים של מוצרי הייטק
(352) הגורם המחליט היכן לייצר מוצר שתוכנן במרכז מו"פ של חברה רב לאומית:
א. יהיה מנהל הייצור במדינה בה פותח המוצר, לפי שיקוליו המקצועייםב. יהיה המנהל הרלוונטי במטה החברה, המתבונן בפרמטרים כמו: מיומנות מערך היצור, עלות היצור, קירבה לשווקי היעד וכד'
ג. ייקבל החלטה בעניין כבר בשלב התכנון של המוצר, כאשר השיקול העיקרי יהיה עלות היצור
ד. יעשה זאת על בסיס "תחרות פנימית" בין מספר אתרי יצור של החברה שיצטרכו להוכיח את יכולתם בייצור דגמים ראשוניים למוצר
(356) מהנדס ותיק ומבוגר בענף ההיטק, שאינו בתפקיד ניהולי, יכול להציע ערכים מוספים כגון
א. העדר בצורך לחתור תחת מנהל צעיר או להוכיח עליונות על צעירים ממנוב. אם להיות כנה, אין לו שום יתרון אמיתי: ענף ההייטק נועד רק לצעירים בגלל אופיו התזזיתי
ג. שיקול דעת, יציבות תעסוקתית, ניסיון בהתמודדות עם סיטואציות בין-אישיות ומקצועיות מורכבות
ד. משמעת עבודה, עקב החשש התמידי כי יפוטר
(357) ? בשלב בו חברה נרכשת משלימה את הטמעתה בארגון הרוכש, ניתן לבחון את הצלחת הרכישה באמצעות
א. התבוננות במנהלי החברה הנרכשת ובדיקת נכונותם להמשיך לעבוד בארגון, למרות הקשייםב. התבוננות במוצרי החברה הנרכשת ויכולתם להמשיך להיות חלק בפורטפוליו של החברה הרוכשת
ג. בחינה כמותית ואיכותית של תרומתה של החברה הנרכשת לעסקי הרוכשת כחלק אינטגראלי ממנה
ד. בחינת תפקודה של החברה הנרכשת ויכולתה להמשיך ולפעול באופן עצמאי למרות חילופי הבעלות
(359) המדינה מעודדת העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות כלים כמו
א. הגדרת תחומי עדיפות מחקרית לאומית והקצאה של תקציבי מחקר אקדמי יעודיים עבורם ומיסוד מנגנוני שת"פ המסייעים גם בהגדרת סדרי עדיפות לאומיים למחקר (למשל: מגנ"ט)ב. לא יודע
ג. מתן תמריצים כספיים לביצוע מחקרים משותפים של הצדדים
ד. התערבות בתחומי ההתפתחות של התעשייה באמצעות חקיקה מתאימה
(360) בהסתכלות על מגמות ארוכות טווח, מרכיב הוצאות השכר בענף ההיטק מהווה חלק הולך וגדל מעוגת השכר במגזר העסקי
א. נכון, בגלל הצמיחה המתמשכת בשיעור המועסקים בענףב. לא נכון, משברי העבר בענף סימנו שינוי מגמה וכיום חלקו בעוגת ההוצאות השכר הולך ומצמטמצם
ג. נכון, בגלל הגידול המתמשך בשכר העובדים בהייטק אל מול הקפאות בשאר הענפים
ד. לא נכון, גידול השכר בענף מתקזז עם הצמצום במספר המועסקים בו.
(361) המונח "השקעה לאומית יחסית במו"פ בישראל" מתייחס ל:
א. שיעור ההקצאה בתקציב המדינה למימון פעילות מו"פ באחוזים מכלל התקציבב. סך כל הכספים שהמדינה מקצה למו"פ בסכומים מוחלטים.
ג. שיעור ההשקעה הכולל של חברות ישראליות בפעילות מו"פ במונחי כסף מוחלטים.
ד. שיעור הסבסוד באחוזים שהמדינה מסבסדת פעילות מו"פ בחברות פרטיות מתוך סך השקעתן בתחום.